סופת אלפיס: מה השלג אומר עליך? הרב יאשיהו פינטו

יורד שלג? מה זה אומר עליך? סופת השלגים, מלמדת על נפש האדם -  האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א מלמד על סערות, על הכפור ועל ירידת שלגים.

הקב"ה נותן כפור כשיש עצים לחמם את התנור, ונותן לאדם כוח לעמוד בניסיון, כל ניסיון שבא לאדם יש לו את הכוח, צריך לאסוף כוחו ולדעת שהקב"ה נתן לו כוחות לעבור את הניסיון.

לקראת הסופה הקשה שהחלה הלילה לישראל, והשלגים הנערמים בהרי ישראל, התפרסם הקטע ובו הלימוד הרוחני והחיזוק הנפשי, להתמודדות עם קשיים משברים ולחצים, כפי שניתן ללמוד מירידת הגשמים והשלגים.

בשיעור שמסר לפני כחצי שנה ופורסם ביממה האחרונה, בשיעור בו שאל אחד התלמידים על הדרך להתמודד עם ניסיונות וקשיים.

בשיעור הסביר הרב פינטו את הדברים הבאים: נותן שלג כצמר - כפור כאפר יפזר.

כל אדם צריך לדעת ייסוד גדול הקב"ה נותן "שלג כצמר כפור כאפר יפזר". כאשר אדם עובר ניסיונות קשים והוא חושב שהוא מאבד את האיזון, הוא טועה.

הקב"ה מביא שלג כאשר יש צמר להתכסות בו, וכן מביא כפור כאשר יש אפר, גחלים להסקת התנור, אם חלילה לא היה צמר או אפר להסקה הקב"ה לא היה מביא שלג או כפור.

אם כן מכאן יובן אם אין לאדם כוח לעמוד בניסיון הקב"ה לא יעמיד אותו בניסיון. כל ניסיון שבא לאדם הוא על פי כוחו ויכולתו לעמוד בניסיון.

כאשר האדם מונח בניסיון, הוא מרגיש שאין בכוחו לעמוד בניסיון זה יצר הרע, הוא צריך לאסוף כוחות לעמוד בניסיון.

בכדי לעמוד בניסיון אדם צריך לנהוג בחוכמה. ישנו סיפור שסיפרנו בעבר על מלך שהיו לו שני חברים מילדות אותם שני חברים לא שמרו על קשר, הם המשיכו בחייהם והתדרדרו לדברים לא טובים.

לאחר זמן מה נתפסו אותם חברי ילדות של המלך על אותם פשעים קשים שביצעו ונגזר על שניהם גזר דין מוות. בדרך לא דרך, אותם חברי ילדות של המלך הצליחו להגיע למלך ולהביא לידיעתו שבית המשפט גזר על שניהם גזר דין מוות. אותם שני חברים התחננו לפני המלך וביקשו שיזכור להם חסדי נעורים ויציל אותם מאותו גזר דין.

המלך לא רצה לעשות דבר חריג ולהתערב בהחלטת בית המשפט, לכן המלך קרא לשופטים ואמר להם שאת אותם נאשמים הוא מכיר מילדות, אולם לא שמר איתם על קשר, אבל הוא רוצה לתת להם אפשרות להינצל.

שאלו השופטים מה המלך חשב בדעתו לעשות, ענה המלך נבחר שני הרים ונמתח ביניהם חבל ונבקש מהנאשמים לעבור מצד אחד למשנהו על החבל מי שיצליח לעבור לצד השני – יחיה, ומאידך מי שיפול לתהום ימות.

השופטים הסכימו להצעתו של המלך. החבר הראשון עלה על החבל והצליח לעבור להר המקביל כאשר הגיע תורו של החבר השני.

צעק החבר השני לחברו שצלח את המעבר על החבל ושאל אותו כיצד הצליח לעבור ולא נפל לתהום.  ענה לו החבר הראשון שעבר התחלתי ללכת ובכל צעד שכמעט נפלתי לצד ימין נטיתי שמאלה וכן להיפך וכך הלכתי בין לבין עד שהגעתי להר המקביל.

בחיים אדם צריך לדעת ללכת בין לבין, אין דברים שאדם יכול לפתור ברגע ומיד רואה את הפתרון, בדורנו זה נדבך ועוד נדבך - ללכת בין הטיפות עד שאדם עובר מקצה לקצה.

חלילה אם אדם יטה לצד אחד הוא עלול ליפול לתהום ולאבד את עצמו ולהגיע לייאוש, לצער ולהרגשה של איבוד שפיות, לכן על האדם לקרוא את המפה נכון ללכת בין הטיפות ולא להישבר.

יבקש בתחנונים מהקב"ה שילווה לו כוח בכדי לעבור את הניסיון ואז יחזיר אותו, כמו שאדם מלווה ממון כך ניתן גם עם כוחות מהקב"ה, ובדרך זו יצליח לעבור את הניסיון.