מסכת מועד קטן
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף יט עמוד א
* רב/רבה בר בר חנה פסק לגבי תפילין ומזוזות בחול המועד, שכותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו.
* החל מדף זה ועד סוף המסכת מובאים דיני אבלות, ויש שנמנעו בגלל זה מללמוד מסכת זו, אך בספר חסידים המליץ ללמוד מסכת זו כי בגלל חשש זה היא נחשבת כמו "מת מצוה" ומקבלים שכר גדול על לימוד מסכת זו; ובשיחות הר"ן כתב שאין לעיין הרבה בהלכות אבלות אלא לעבור במהירות מקומות כאלו.
* הקובר את מתו שמונה ימים לפני הרגל ולא גילח ערב הרגל - נחלקו האמוראים והתנאים אם מותר לו לגלח אחר הרגל.
דף יט עמוד ב
* אבל, כיון שעמדו מנחמין מאצלו (ביום השביעי), מותר ברחיצה לדעת אבא שאול הסובר שמקצת היום ככולו.
* לדעת שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל (היינו: כאשר יש מחלוקת - הלכה כמיקל), ולכן לדעת נהרדעי: הלכה כאבא שאול, שמקצת היום ככולו, בין ביום השביעי ובין ביום השלושים לאבלות.
* הגמרא לומדת מנזיר את הדין שנאסר על האבל לגלח את שערו במשך שלושים יום.
* הכל מודים כשחל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב.
* לדעת רבה: אם קברו את המת ברגל - הרגל אינו עולה לו למנין שלושים וצריך למנות אחר הרגל שלושים יום (כפי שאינו עולה לו הרגל למנין שבעה).