יהדות
אחים יקרים ואהובים, רבים שואלים מדוע יש מנהג להתנועע בזמן התפילה. כתבנו בספרנו 'בתוך לבי אמונתך'
שבזמן התפילה בת ישראל מדליקה נרות קודש, מניחה את כפות ידיה על פניה ומייחלת בתפילת לחש ותחנונים לישועה וברכה, וכן גם בן של מלך, כל יהודי המחזיק סידור תפילה, תלמוד, הלכה או תהילים וכו', מתפללים ומייחלים לישועות והגוף נע ונד...
אחיי ורעיי, העיניים הם 'החלונות של הנשמה' מתבוננות באותיות הקדושות (שאיתם ברא הקדוש-ברוך-הוא את עולמנו מששת ימי בראשית, קיבלנו תורה בהר סיני באותיות) ואז, זוהי עת רצון נפלאה דרכה מגיע החיבור בין האותיות הקדושות שהוגים בלשוננו - לנשמה! וידוע שהנשמה משולה לנר, ככתוב:
"נר ה' נשמת אדם" (משלי כ', כ"ז) ואז... אור הנר (נשמת האדם) מתאחדת עם התפילה, מתוך האותיות הקדושות, כך הגוף מתנועע כנר דולק ומשתוקק כלפי מעלה. כשהשפתיים רוחשות תפילה, ולשוננו רינה וידינו פרושות כלפי מעלה 'בני אדם כמלאכים', התפילה חוצה רקיעים לריבון כל העולמים!
כל אחת ואחד מעם ישראל מתפלל ומצפה לישועה ולברכה (נרות שבת, נרות חנוכה, נר לצדיק, נר לעילוי נשמה וכו')
וכשהנר דולק... אנו מתפללים ומביטים בשתיקה, מייחלים שתתגשם התפילה, אך הנר, הנר שותק ואמר לך מסר החוצה רקיעים: "הסתכל/י תמיד כלפי מעלה ולעולם אל תנוח/י".
ועל כך אומר שלמה המלך: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ', כ"ז). כפי שהנר מרקד ומרצד, הלהבה פונה כלפי מעלה, כך האדם צריך להסתכל ולהשתוקק תמיד כלפי מעלה ולעולם לא להרפות מאחיזתו בעולם.
בברכה, הצב"י ארז קדוסי.
תודה לזמר נהוראי אריאלי בשיר המרומם 'דף חדש', האזינו: