במחיצתם: 10 עובדות על יום השבת של הצדיקים

פרשת 'כי תשא' בחשיפה נדירה 'הכנות השבת במחיצת הצדיקים':

"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם: ביני ובני בני ישראל אות היא לעולם..." (שמות ל"א, ט"ז). אחים יקרים ואהובים, אמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי שבת, ואני מבקש ליתנה לישראל..." (מסכת שבת י' עב').

יום השבת קודש לה', יום קדוש ומבורך מכל הימים יום מנוחה וקדושה יתרה, ביום הזה מעניק הקב"ה מתנה לעם ישראל ומתגלה רצון ה' בבריאת העולם, ולשם כך צריכה להיות הכנה לקבלת המתנה!

מובא בהלכה שיש להשתדל להכין לכבוד שבת קודש, וכל מעשה קטן שעושים לכבוד שבת יש לו ערך גדול מאוד.

לשם כך לקטנו עבורכם את 'ההכנות האישיות' של 10 צדיקים זיע"א:

1. חכם יוסף חיים זיע"א:

"וצריך כל-אדם לייחד לו איזה הכנה לעשותה לכבוד שבת, בסוף היום קודם שילך לבית הכנסת להתפלל, ואנא עבדא (ואני עבד ה') מנהגי לתקן (להכין) נרות שבת סמוך להדלקתם" (ספר בן איש חי פרשת לך לך סימן ג').

2. הבבא סאלי זיע"א:

"רבינו הקפיד שלא לערוך את סעודות השבת במטבח או במרפסת הבית, אלא (חדר שייחד לסעודות השבת) באומרו: 'שאם היה בא המלך או שר גדול או אדם חשוב בא להתארח בביתו של אדם, האם היה מקבלו במטבח או במרפסת הבית? חלילה וחס. וכאן שבת המלכה באה לביתו של אדם, והוא מקבלה במטבח או במרפסת...?

ועוד מסופר שרבינו הבבא סאלי זיע"א: "הקפיד לקנות סמוך למנחה, (צהרי היום בערב שבת) איזה דבר מאכל או פירות במיוחד לכבוד שבת קודש" (ספר ישראל סבא קדישא הנהגות השבת).

3. האר"י הקדוש זיע"א: הזיע שאדם מזיע בצרכי שבת הם סגולה למחיקת העוונות כמו הדמעות, ולכן צריך לטרוח ברבה בשביל כבוד השבת (בן איש חי פרשת לך לך סימן ד).

4. הרב שמשון דוד פינקוס זצ"ל:
"לקבל את השבת בנחת..." על אף זהירותו המופלגת בכל הנוגע לכבודה של שבת המלכה והקפדתו ודקדוקו בכל ההכנות הנחוצות שהיו על הצד הטוב - עם כל זאת, שמר מכל משמר להכניס את שבת המלכה אל ביתו בסבר פנים יפות, בנחת וברוגע, בלי לחץ ומתיחות באוויר.

לבני ביתו הסביר על-פי הגמרא שיצר הרע עובד בערב שבת 'שעות נוספות', הוא עושה כל דבר כדי ליצור אווירה של מתח ולחץ, כדי שלא להניח לנו לקבל את פני שבת המלכה כראוי. בעוד הלחץ הזה אינו נוכח כלל... "ואין כאן אלא מעשה שטן" - והיה משנן ואומר צריך לנצח את יצר הרע ברגעים אילו".

'חכם עיניו בראשו': בזמן ההכנות בשבת להיות בשמחה, בחיק המשפחה, להשמיע בביתכם שירי קודש משמחים ואפילו דברי הלכה וחידושי הפרשה - כך מסלקים את יצר הרע (ספר שמש וגבורתו חלק ב')

5. הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל:
"מסופר שבעת אשפוזו בבית החולים והיה שרוי בעילפון, והנה יום שבת התקרב. בקשת המשפחה הייתה שלא להזכיר לרב ששבת מתקרבת, מפני שהזכרת יום השבת הייתה מכניסה אותו לסערת רגשות שהייתה מסוכנת במצבו.

ולכן לא הדליקו נרות שבת בחדרו, אפילו לא התהלכו בבגדי שבת, אבל כל זה ולא הועיל... ואז זה קרה (20 דקות לפני השקיעה) ומיד עם הקידוש , פניו של הרב מאדימות מעט... ושפתיו מרחשות פסוקי זמירות שבת 'לכו נרננה'.

אחיי ורעיי, על אף שלא ידעו את הרב שהגיע שבת מלמל בשפתיו את מזמור לקבלת השבת. נשמתו של יהודי חשה הנה. שבת המלכה מגיעה )ספר השבת בתפארתה).

6. רבי סלמן מוצפי זצ"ל:

טוב מאוד שהן האיש והן האישה כשקונים איזה מוצר לכבוד שבת, וכן כשמבשלים או מסדרים את הדירה יאמרו: "לכבוד שבת".

וכשאומר כך מלאכי השרת אומרים אשרי העם שככה לו, וברכה וקדושה חלה ושורה על אותו עסק וחפץ, ונשמתו תאיר מאוד )עיין בספר שיבת ציון מנהגי ערב שבת בהרחבה).

7. רבי אליהו חיים זצ"ל:
מנהג אביו של הבן איש חי זיע"א להכין בסוף היום (ערב שבת),למלא קערות במיני מתיקה ומיני פירות כדי להניח על השולחן בסעודת השבת הראשונה של ליל שבת, שהיה מנהגו הטוב להרבות בפירות ומיני מתיקה על השולחן לכבוד שבת )ספר בן איש חי לך לך סימן ג').

8. רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א:

"בביתו של רבי אלימלך זיע"א ככל שהתקרב יום השבת... חשו בני הבית בהתעלות המיוחדת ששרתה בחצרם הקדושה.

אף המשרתות והעוזרות סייעו לו בבישול מאכלי השבת, היו מפייסות זו את זו בערב שבת כמו שנהגו בערב יום הכיפור וזאת מעוצמת הקדושה ששררה בביתו של רבי אלימלך מליז'ענסק, וכולם כבר סיימו את ההכנות לשבת קודם חצות היום" (ספר נועם אלימלך פאר מקדושים).

9. רבי ישראל הכהן מראדין זיע"א:

מסופר שבהיותו במי הטהרה (במקווה) היה אומר: "בחסדך השפיע עלי מקדושתך", זו הייתה תפילתו של רבי ישראל הכהן מראדין זיע"א )החפץ חיים) במימי הטהרה.

בספר הקנה כתב: הטובל עצמו ערב שבת, (במקווה) הקב"ה מקבל תפילתו וקושר בו אהבתו )ספר השבת בתפארתה) ועל כך כל הטובל בערב שבת ומקבל 'נשמה יתרה'.

10. רבי אברהם הלוי ברוכים זצ"ל:
מדוע זכה לכינוי 'ברוכים?' )תוספת לשם משפחתו). משום שהיה חולף בין בתי העיר סמוך לכניסת השבת ו'מזהיר ומכריז בקול'.

"כי עוד רגעים ספורים תגיע עת הדלקה הנרות של שבת המלכה והיה אומר: "תברכו על הנר!" וכך היה בכל ערב שבת בשבתו. וזוהי הסיבה שהחלו העם להוסיף לשמו את הכינוי 'ברוכים' על שהזדרז, הזכיר להדליק ולברך על נרות של שבת קודש.

)רבי אברהם הלוי ברוכים תלמיד האר"י הקדוש הוא שראה את השכינה 'עין בעין' בכותל המערבי ושם ראה את השכינה בצורת לבושים שחורים, לאות גלות עם ישראל).

יהי רצון שבזכות השבת עם ישראל יגאל במהרה ועל כך אומרת הגמרא הקדושה: "אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין"(שבת קיט ע"ב).

בברכה, הצב"י ארז קדוסי. 

תודה לזמר אוריה בן שושן על המחרוזת לכבוד שבת קודש: