מסכת חגיגה
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף י עמוד א
* "וליוצא ולבא אין שלום" - לדעת רב: כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא שוב אין לו שלום, לדעת שמואל: זה הפורש מתלמוד למשנה, לדעת רבי יוחנן: אפילו מתלמוד לתלמוד.
* במשנה נאמר ש"היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו", אך בגמרא מובאים ארבעה תנאים ואמורא אחד שחולקים וסוברים ש"יש להם על מה שיסמכו".
* לדעת שמואל: גמר בלבו (שבועה או נדר או הקדש) - צריך שיוציא בשפתיו (ורק בכך הם חלים).
* לדעת רב: מצוה שיהא אדם נשבע לקיים מצוה, כדי שימהר ויזדרז לקיימה.
* כוונת המשנה שדיני שבת הם כ"הררים התלויים בשערה" נאמרה בנוגע לכך ש"החופר גומא בשבת ואין צריך אלא לעפרה פטור עליה".
דף י עמוד ב
* כוונת המשנה שחגיגות הם "כהררים התלויים בשערה" נאמרה בנוגע לכך שכוונת הפסוק "וחגותם אותו חג לה'" מתייחס לקרבן חגיגה ולא לשמחה ודבר זה נלמד באמצעות גזירה שוה מדברי קבלה.
* בסוגיה מובאות ארבע אפשרויות (ורק אפשרות מספר שתים נשארה למסקנה) להבנת המקרה שאליו התכוונה המשנה באומרה שמעילות הם "כהררים התלויים בשערה".