קמחא דפסחא: מהי? ומדוע אסור לכם לפספס?

הלב היהודי נותן אותותיו בכל ימות השנה והדבר ניכר גם בימי החג, שם קיבלנו ציווי לדאוג למעוטי היכולת, לאלו שאין ידם משגת. הזוהר הקדוש מספר לנו על החשיבות הגדולה לדאוג ולזכור גם את העניים שאינם יכולים לדאוג לעצמם לארוחת חג בסיסית. והרי, כל ישראל ערבים זה לזה – לכל אחד יש אחריות לדאוג לסביבתו. עלינו להתייחס לבעיותיו וצרותיו של האחר כאילו היו שלנו.

בימינו, יותר מסוכן לפתוח את דלת ביתנו לאנשים זרים וגם מפאת הצניעות הוחלט לתקן את מצוות קמחא דפסחא – קמח של פסח. בעבר נהגו להכין את המצות בבית ולכל עני ניתנה כמות קמח לפסח על מנת שיאפה לעצמו מצות. כיום שנוהגים לקנות את המצות בסופר השכונתי ולא לאפות בבית, נשארה עדיין מצוות הנתינה לעני – כל אדם כפי יכולתו. יש אפשרות לתת באופן עצמאי או לתרום לארגונים העוסקים במתן לנזקקים.

ההוצאות בחג הפסח הן גבוהות משל כל חג החג וזאת לאור העובדה שנוהגים להחליף כמעט את כל מוצרי המזון בבית לכאלו שכשרותם מיועדת לפסח. ולכן על כל יהודי לדעת שיש להיות מתחשב בסביבתו לאותם אנשים המתקשים בפרנסה. את הזכר למצווה ניתן לראות עוד בעבר כששהו בני ישראל במצרים ונהגה אישה לתת לרעותה את הבגד היפה והמכובד ביותר, להחסיר מעצמה בשביל חברתה, עשיית חסד. בזכות החסדים של אותן הנשים זכו כך לעם שה' יתברך עשה עמהם חסד גדול ויוצאיהם ממצרים.

ידוע שעל שלושה דברים עומד העולם: תורה, עבודה וגמילות חסדים. תורה ועבודה לא מיועדים לכל אחד מכיוון שלא כולם יכולים לעמוד בקריטריונים, אך בגמילות חסדים ניתנת האפשרות לכל אדם לקיים אותה. ולכן אחים יקרים, זכרו שכפי שאתם עושים חסד היום עם הזולת, כך תזכו בע"ה שהקב"ה יעשה עמכם חסד, ושיתקיים בנו הכתוב "עולם חסד ייבנה". חג שמח לכולם.