פסח
מכת דם היא המכה הראשונה שניתנה למצרים, מתוך עשר המכות. אצל חלק מהציבור הדבר גורם לתחושת בחילה וחולשה ואף לעילפון. מכאן יש להבין כי מכת דם הייתה נוראית, וזאת מפני שסוג המים שיצאו היו ממש כשל דם – אם זה בריח שהתנדף ברחבי מצרים וכן הסמיכות של הנוזל. מקורות המים לא היו היחידים שהתמלאו דם, כל העצים, הקירות והאבנים שתתו דם אדום וסמיך.
גילוי מעניין הוא שמשה רבנו לא היכה בעצמו על היאור אלא נתן לאהרון להכות, מדוע? מכיוון שהיאור הגן על משה רבנו כאשר שכב בתיבה על שפת היאור. משה רבנו הכיר טובה ליאור, לטבע ששמר עליו תחת חסותו.
מכאן ניתן ללמוד שיש להכיר טובה ולהעריך כל דבר בבריאה – חי, צומח ודומם. שום דבר ממה שיש לנו ומה שמשרת אותנו בחיי היומיום הוא לא מובן מאליו, יש לייקר אותו ולהתייחס לו כבוד. אם לא נדע להעריך את הדברים הפשוטים, את החפצים המשמשים לנו לעזר ואת השגרה המבורכת שלנו, אם נזלזל בדברים הקטנים בחיינו, לא נדע להכיר טובה ולהודות גם על הדברים הגדולים והמהותיים בחיים לאל עליון, לבורא עולם הרחום והחנון שנותן לנו חיים ונשמה, עושה עימנו אינספור חסדים והשגחות פרטיות ומדויקות.
תעריכו כל דבר שיש לכם, ולו הפעוט ביותר, בבחינת "דין פרוטה כדין מאה" – על מנת שבסופו של דבר תזכו להעריך את הדברים החשובים והגדולים של החיים – כל נשמה ונשימה שבורא עולם מחייה בנו. חג שמח.
מכת דם מדרש על מכת דם - ניר קפטן: