"רועה צאן, איבד 24 אלף תלמידים": דמות דיוקנו של רבי עקיבא

בקרוב נציין את יום ל"ג בעומר. אנו מציינים עקב שני מאורעות חשובים שאירעו ביום זה:

1. פסקה המגפה הקטלנית שהרגה כ-24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא, כאשר נותרו רק כחמישה תלמידים שהעבירו ומסרו הלאה את התורה הקדושה לדורות הבאים, 2. בנוסף לכך נפטר התנא הקדוש, מחבר ספר הזוהר – רבי שמעון בר יוחאי זצוק"ל.

אז מי היה רבי עקיבא?
רבי עקיבא התחתן עם רחל, בתו של כלבא שבוע. הוא היה רווק בן 40 ושימש כאחד מרועי הצאן של אביה. רחל אמנו הבחינה מיד בפוטנציאל הגדול ובמידותיו הטובות של רבי עקיבא, שהיה זקוק רק להדרכה והכוונה מכיוון שלא לימדו אותו דבר, אך בשורש נשמתו הוא היה אדם ערכי, צנוע וטוב.

אביה של רחל היה איש מכובד, מגדולי ועשירי ירושלים וכאשר שמע כי בתו היחידה מעוניינת להתחתן עם רועה הצאן שלו, התקומם מאוד ונדר להוציאה מן הירושה. רחל אמנו לא נבהלה והתעקשה שאם רבי עקיבא יסכים ללמוד בישיבה, היא מוכנה להתחתן איתו. רחל אמנו פרשה את הצעתה בפני רבי עקיבא ההמום שלא ידע קרוא וכתוב ולא האמין בעצמו כלל שהוא יכול ללכת וללמוד תורה בישיבה. עקיבא התפלא מאוד, אך כמובן הסכים להתחתן עם בתו היחידה של המעסיק שלו.

לאחר החתונה רחל אמנו לא יכולה ליהנות משום רכוש היה שייך לאביה עקב הדרתה מנכסיו כפי שסוכם. לכן, בלית ברירה התגוררו רחל ורבי עקיבא באורווה ומידי בוקר דאג רבי עקיבא להוציא את התבן שנדבק לשערותיה של אשתו והבטיח לה כי לכשיהיה עשיר יקנה לה "ירושלים של זהב" – שהיה התכשיט היקר והמכובד ביותר בדמות כתר משובץ יהלומים, אותו נהגו כל עשירות ירושלים לענוד.

כשהיה צריך רבי עקיבא לצאת אל הישיבה ביבנה מירושלים החל להרהר בליבו ולהתערער מעט שאולי הוא לא יצליח לעמוד בכך. מה ששינה את הפרספקטיבה שלו והיווה אבן דרך בשינוי של חייו, היה סלע שפגש, בו חצבו המים טיפה אחר טיפה והותירו חור של ממש.

רבי עקיבא אמר לעצמו כי אם המים מספיק עקביים לטפטף עד אשר יחצבו בסלע, גם הוא יכול להיות מספיק עקבי עד אשר יטביע את חותמו וישיג את מטרתו – לעמול בתורה הקדושה שמשולה למים ולהגיע למצב שהתורה קודחת לו בלב שעשוי בשר ודאי שלא אבן. אנו למדים מכאן שלכל דבר יש כוח ומשמעות, הטיפה הראשונה עשתה את שלה, דבר שלא היה ניכר בהתחלה מכיוון שאם היא לא הייתה קיימת, גם הטיפה שאחריה לא הייתה.

הטיפות ביחד כולן הן אלו שגרמו לשינוי המהותי והעצום וכל טיפה היא אבן דרך בשינוי המיוחל ובעת משמעות וכוח. זה המסר שהשליך רבי עקיבא על חייו – כשאדם מתחזק בתורה ובמצוות, אפילו אם הוא צועד אט אט ולא רואה בתחילה תוצאות של ממש, לכל מעשיו יש כוח עצום והם מהווים את תחילת המהות של השינוי, ההתקדשות וההתעלות.

אם כן, כשהגיע רבי עקיבא לישיבה תמהו כולם מה פתאום בחור בן 40 שאיננו יודע קרוא וכתוב מגיע ללמוד בישיבה. התנאי לקבלתו היה שיישב בכתה עם ילדים בכתה א' ויתחיל ללמוד קרוא וכתוב ורבי עקיבא הסכים לכך ולא התייאש משום דבר. 

הייתה לו מטרה עיקרית והוא הסכים לעשות הכל עבור השגתה. דבקותו של רבי עקיבא השתלמה מכיוון שלימים לא רק שידע קרוא וכתוב, אלא הפך למורה מן המניין בישיבה אליה נכנס.

לאחר 12 שנה חזר רבי עקיבא לביתו כפי שהבטיח לאשתו (שישוב לביתם בתום 12 שנים). מעבר לדלת הוא שמע את אחד השכנים אומר לה שהיא סתם מחכה לבעלה כי הנה חלפו 12 שנים והוא לא שב, ולא די בזאת, אלא שהפסידה גם את אביה ואת נכסיו. השיבה רחל אמנו כי היא בטוחה וסמוכה שבעלה ישקיע ויעמוד במילתו, ילמד תורה ולבסוף יחזור אליה כי כך הוא הבטיח והרי מידותיו טובות הן, ולא רק זאת, אלא שאם הייתה לה דרך להעביר לו מסר, הייתה מבקשת ממנו שיילך ללמוד 12 שנים נוספות על מנת שיתעלה בתורה עוד יותר. שמע זאת רבי עקיבא וחזר לישיבה ללמוד 12 שנים נוספות בהן מונה לראש הישיבה והפך לגדול הדור(בגיל 64).

בתום 12 שנים נוספות של לימוד היה צריך לשוב לביתו. ישיבתו של רבי עקיבא נודעה כגדולה ביותר מאז חורבן בית שני – והכל בעקבותיו. יום זה בו עובר רבי עקיבא להתגורר בירושלים, היה יום של שמחה בעיר ואף רחל אשתו החליטה שתצא למרכז העיר בה יתקיים טקס לקבלתו של גדול הדור ראש הישיבה, ואולי תזכה לראות את בעלה שלומד שם כתלמיד מן המניין (היא טרם ידעה את המעמד הגדול שהגיע אליו).

כאשר הבינה רחל שבעלה הוא לא אחר מאשר ראש הישיבה, אל הגדלות שאליו הוא הגיע, היא רצה לעברו בהתרגשות עצומה וטיפסה במדרגות על מנת להגיע אליו. נזפו בה הסובבים שתרד למטה מכיוון שהיו בטוחים שהיא אישה זרה הרוצה לקבל ברכה מהרב.

כשהבחין בכך רבי עקיבא אמר: "הניחו לה, ששלי ושלכם - שלה הוא", כלומר כל התורה שלי שהעברתי אליכם, היא גם שלה מכיוון שהיא זו ש"דחפה" ועודדה אותי לעשות מהלך וללכת ללמוד תורה. באותם הימים חזר בו גם אביה של רחל והלך אל חכמי העיר ירושלים לעשות התרת נדרים על מנת שתוכל בתו לגור אצלו וליהנות מנכסיו.

משלא מצאו פתח לבטל את נדרו, הלך כלבא שבוע אל גדול הדור – רבי עקיבא, שלא זיהה את חמו אחרי כל כך הרבה שנים. כששאל אותו רבי עקיבא אם היה חתנו יודע לקרוא ולכתוב האם היה בכל נודר את הנדר ונענה "כמובן שלא, אך מדובר בבור ועם הארץ שאיננו יודע דבר" – הזדהה בפניו רבי עקיבא וכלבא שבוע ההמום והנבוך התנצל בפניו, חיבק ונישק אותו והעביר לו כשליש מנכסיו.

זו הייתה דמות דיוקנו של רבי עקיבא זכר צדיק לברכה.

מי היה רבי עקיבא? סיפור דמותו של רבי עקיבא | הרב שניר גואטה: מתגעגעים ל-24 אלף תלמידי רבי עקיבא: