"לפטור את העולם מן הדין": אדם חוטא ורבי שמעון מכפר?

יכול אני לפטור את העולם כולו מן הדין" – כך אמר התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זצוק"ל. נשאלת השאלה מה הכוונה במילים לפטור כל אדם מן הדין? האם הדבר נותן לגיטימציה לכל אדם לחטוא כאוות נפשו ולצאת זכאי בחסות רבי שמעון בר יוחאי? ויתירה מכך, האם רבי שמעון בר יוחאי יכול להציל את העם כולו מן הדין, ואם כן – מדוע לא עשה זאת? ובנוסף לכך, נאמר על רבי שמעון הקדוש שניתן לסמוך עליו בשעת הדחק – כלומר כאשר אדם נמצא בצרה, בעיה או משבר, יסמוך על רבי שמעון, כלומר ילמד מהזוהר ומהתורה לעילוי נשמתו של רבי שמעון וודאי יזכה ע"י כך שזכותו העצומה של רבי שמעון תעמוד לו ותושיע אותו. האם ניתן לסמוך על רבי שמעון רק בשעת הדחק?

הגעתנו לעולם הזה היא בשביל לעשות תיקון המידות, ועל כן לקבל על כך שכר בעולם הבא על פי מעשינו. על מנת לעבור עבירה הגוף והנשמה תלויים זה בזה, לא ניתן לחטוא בלעדי אחד מהם. מלאכה מתוך מחשבה וכוונה תחילה נקראת "מלאכת מחשבת" והיא אסורה בשבת מהתורה.

מלאכה שאדם יכול לעשות בשבת כיחיד ונחשבת לו כעבירה, מתיר רבי שמעון לשני אנשים לעשות את אותה המלאכה (אם מדובר במלאכה שניתן לעשות רק ע"י שניים, שניהם חייבים). אבל למעשה רבי שמעון התכוון לגוף ולנשמה, שתלויים זה בזה על מנת לעשות עבירה, ולכן הם בגדר שניים שעשו את העבירה. לדעת רבי שמעון הם פטורים מן הדין.

אם כך, ייתכן שכל העבירות בעולם פוטרות את האדם מן העונש? רבי שמעון מציין שהדבר פועל באופן הזה (העבירות פוטרות אותו מהדין). אם כן, נשאל רבי שמעון מדוע הוא לא פוטר את כל העולם מן הדין אלא רק בשעת הדחק? השיב רבי שמעון בר יוחאי שלנשמה יש תפקיד, היא מקבלת אותו לימים וכן מקבלת את שכרה בהתאם. אם אדם מגיע למצב שהוא היה צדיק בעולם הזה וכשמגיע לעולם הבא רבי שמעון פוטר אותו, הוא יאבד את כל שכרו על המצוות והמעשים הטובים הרבים שעשה.

כדאי לסמוך על רבי שמעון בשעת הדחק ולא לכתחילה, אלא כשבאמת הגיע אדם למכסה רבה של עבירות ויש לו בהחלט על מה לכפר.