"אישה כשרה עושה את רצון בעלה": זאת הדרך הנכונה?

ידיד טוב וחשוב העוסק בשלום בית סיפר לי סיפור נפלא: באו אליו בני זוג להתייעץ עימו בענייני שלום בית. הבעל היה תלמיד חכם, וטענתו בפיו: "איני רוצה כלום מהרבנית שלי, רק דבר קטן: שתקיים את מה שחז"ל אומרים: 'איזוהי אישה כשרה? העושה רצון בעלה'... חוץ מזה אינני רוצה כלום. כלום!" טענה יפה מאוד לכאורה, הוא הרי לא רוצה כלום. ממש כלום. רק דבר אחד קטן... הלה אמר לו: "תראה, אין לי מה לענות לך, אבל אני אלך לגאון בעל ה'דרך אמונה' (מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל),ונשמע מה יש לו להגיד על דבריך".

הוא מגיע לרב זצ"ל ומספר לו על אותו תלמיד חכם הטוען שאינו רוצה מאשתו כלום, רק שתקיים מה שאמרו חז"ל, שאישה כשרה עושה רצון בעלה, ולא יותר מזה... מרן רבי חיים, שישב על מקומו, נעמד פתאום, נתן דפיקה על השולחן ואמר: "תאמר לו שהוא לא תלמיד חכם!" ידידי הנזכר לעיל ניסה להגן עליו ולומר שמדובר ביהודי תלמיד חכם, והרב חזר ואמר: "תאמר לו שהוא לא תלמיד חכם".

אצלי ברור שמה שכתוב במסכת דרך ארץ, שדרכו של תלמיד חכם להיות שפל לאנשי ביתו, זהו המקור לדברי הגאון בעל ה"דרך אמונה" זצ"ל. וכי זה מה שתלמיד חכם רוצה, שהיא תעשה את רצונו?! בפועל אם יהיה שפל אכן כך יהיה, ויעשו את כל מה שהוא רוצה בבית, אבל בלי שהוא ידרוש זאת.

(מתוך העלון 'משכן שילה')