גדולי ישראל
יהודה בן יעקב הוא בנם הרביעי של יעקב אבינו ולאה אמנו. הוא נולד לאחר עשר שנים בהן שהה אביו בחרן, בשנת א' קצ"ו לבריאת העולם ונבחר להוביל ולהנהיג את אחיו, שאר בני יעקב. למעשה, הוא היה הראש בשושלת המלוכה של ישראל ויועד למלכות באמצעות ברכת אביו, יעקב אבינו. יהודה נפטר בט"ו סיוון בגיל 119. ציונו נמצא בלב העיר יהוד ורבים פוקדים אותו מידי שנה בתאריך הסתלקותו. אם תהיתם אי פעם מדוע העם שלנו קרוי "יהודים" – אז כן, השם נבחר על שמו של יהודה בן יעקב.
כאשר נולד יהודה הודתה אמו (לאה) על הולדתו כפי שכתוב בפסוק: "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת-ה' עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת" – הפרשנים במדרש מסבירים כי לאה הודתה על הולדתו של יהודה מכיוון שלא חשבה לכתחילה שתלד יותר מ-3 ילדים. ההנחה הייתה שכל אחת מארבע נשותיו של יעקב אבינו תלד לו שלושה בנים שיהפכו להיות לבסוף 12 השבטים. כאשר ראתה שילדה היא את הבן הרביעי יהודה, הרגישה צורך עז להודות לקב"ה על דבר כל כך מופלא ולא מובן מאליו.
דוד מלך ישראל הוא מלכה הראשון של מלכות יהודה וצאצאו העשירי של יהודה בן יעקב. כשיעקב אבינו ברך את בניו הוא למעשה הבהיר להם כי עד שיגיע משיח צדקנו, יונהגו ישראל ע"י צאצאיו של שבט יהודה, כפי הפסוק: "לא יסָוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יבָֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים".
רבנו בחיי מסביר שבפרשת יהודה לא מופיעה האות ז' וזהו רמז מדהים לכך שכוחם של ישראל הוא לא בנשקים וכלי מלחמה (כלי זיין),אלא כוחם האמיתי הוא עצום והשורש שלו הוא מעל הטבע, כוח עליון – כוחו של ה' יתברך שנלחם לנו מאז ומעולם את מלחמתנו, בכדי שהגחלת היהודית תתקיים לעד.
לאחר שנכבשה ארץ כנען וחולקו נחלות השבטים, קבע יהושע בן נון גם את נחלת שבט יהודה, שכללה את מספר הערים הגבוה ביותר מבין נחלתם של שאר השבטים, 48 במספר.