מגדירים את עצמכם כיציבים? כנראה שאתם טועים

צריך לדעת כלל – אם בזמן מסוים האדם נמצא במצב שהוא אינו מתעלה בעבודת ה', הפשט הוא שאינו נשאר בדרגתו, אלא יורד! מפני שהאדם אינו יכול לעמוד במקום אחד, אלא או שעולה למעלה או שיורד למטה. רק מלאך עומד, כי כבר בשעת יצירתו הגיע להשגה הגדולה ביותר ששייכת אצלו, ולכן אינו עולה עוד.

אבל אדם אינו עומד, ואם אינו עולה מעלה מעלה הוא יורד מטה מטה, כמו שכתב הגאון רבי אליהו מווילנא זצ"ל על הפסוק במשלי (טו, כד): "אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה", וזו לשונו: "האדם נקרא הולך, שצריך לילך תמיד מִ דרגה לדרגה, ואם לא יעלה למעלה יֵרד מטה מטה חס ושלום, כי אי אפשר שיעמוד בדרגה אחתְ, וזהו 'אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה' – כדי שלא ייטה לרדת למטה שאולה, ומחמת ה'אורח חיים' יסור מ'שאול'". עד כאן לשון הגר"א. וכן הוא בכל ענייני הרוחניות אצל האדם – או למטה או למעלה. ולכן להתמיד בשינוי פירושו להמשיך ולהתעלות, ואין הכוונה להישאר בדרגה שאליה הגענו, כי להישאר פירושו לרדת.

(באדיבות משכן שילה)