רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל: צער הפסדה של מצוות כיבוד אב ואם

מצאנו חיוב להתאבל על אב ואם וחיוב להתאבל על החורבן, והמעיין בהלכות יראה שמנהגי האבלות על אב ואם חמורים יותר ממנהגי האבלות על חורבן ירושלים והמקדש. ולכאורה, היה צריך להיות להיפך – שאובדן וחורבן המקדש יחייב במנהגי אבלות מחמירים יותר מאשר אובדן אב ואם, או לכל הפחות היו משווים ומחמירים במנהגי אבלות על ירושלים והחורבן כמו שנוהגים באבלות על אב ואם!

אומנם, האבלות היא ביטוי לערך החיים ויקרם, ולצער על אובדנם. אבל מובא ברבינו בחיי שחומרת האבלות על אב ואם, אין זה רק בגלל הצער על אובדן הורים, שהוא דבר מצער כשלעצמו, אלא יש עוד סיבה באבלות על אב ואם, ושורש הדבר בהפסד של קיום מצווה שבה היה זוכה לשכר גדול לנצח, להיות בדרגה גבוהה יותר באותו עולם, וזה הפסד גדול יותר מעצם הצער על אובדן חיים של הורים. ולכן, כל עוד שאביו ואימו היו בחיים והיה מקיים על ידם מצוות כיבוד אב ואם, שהיא מצווה חשובה ויקרה, שהושווה כבודם לכבוד המקום, ומצווה זו יכול לקיימה כל יום והרבה פעמים ביום, היה זוכה על ידם לשכר גדול בהיותם בחיים; אבל אחר מיתתם חסרה לו המצווה הזו ואי אפשר לו עוד לקיימה, לכן על הפסדה של מצווה יקרה וחשובה זו יש להוסיף אבלות, חוץ מהאבלות על עצם מיתת אביו ואימו.

(באדיבות משכן שילה)