מפחיד: גילוי מעולם האמת: הנשמה הגיעה ודרשה תיקון

רש"י הקדוש מבאר את הפסוק וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה: (במדבר פרק טז פסוק יב) שמשה רבינו הוריד מכבודו ופנה לדבר עם דתן ואבירם, שהיו מראשי המסיתים נגדו, וכל זאת עשה על מנת להציל את נפשם מרדת שחת ובדומה לכך מספרים אודות הצדיק רבי קלונימוס הלוי אפשטיין, בעל ה"מאור ושמש", שתפילתו הייתה בוקעת רקיעים בלהב אש, וכדי שלא יופרע היה מתפלל בחדר הצדדי שליד בית הכנסת הגדול בקראקא.

והנה, יום אחד הופתע בתפילתו: נשמה מהעולם העליון באה לבקש ממנו תיקון אולם מאחר שהצדיק לא הורגל בכגון אלה, פנה ואמר לה: "איני יודע לתקן נשמות, לכי לגדולים ממני", אולם הנשמה טענה כנגדו: "לכאן נשלחתי משמיים, ואף סימן מסרו לי: 'לכי אל האברך המתפלל בחדר שליד בית הכנסת בקראקא'". לשמע דברים אלו השיב לה הצדיק ואמר: "ראי, אלמד ח"י פרקי משניות עבורך, אולי יועילו לתיקונך". כי כידוע, משנה אותיות נשמה לשמע דבריו אמרה הנשמה: "איני יודעת, אעלה למעלה ואבדוק אם יועיל לי הדבר לתיקון נפשי, ואם לא יהיה בכך די – אחזור בשנית לתיקון". יצאה הנשמה מבית הצדיק, ולא שבה עוד.

רבינו נפעם מהעובדה שהנשמה לא שבה אליו, וכשבא אצל רבו סיפר על המאורע לחבריו – גדולי התלמידים, אך הם תמהו באוזניו: "הלא סדרי לימודיך כה רבים, מהיכן מצאת פנאי ללמוד ח"י פרקים?" תמה רבינו על תמיהתם: "מה פירוש? נשמה אומללה מתחננת לתיקונה, ולא אעזור לה?" אכן, זוהי גדולתם של הצדיקים, שאינם חסים על זמנם ועל כבודם, וכל מגמתם ורצונם לסייע ולהועיל לכל יהודי באשר הוא, ואפילו רשעים גמורים משתדלים הם להעלותם אל הדרך הישרה.

(באדיבות משכן שילה)