"השכנה פגעה בי אבל קשה לי להכריח את עצמי ללמד עליה זכות"

שכנה פגעה בי מאוד, במילים בוטות ובכעס מוגזם. ניסיתי ללמד עליה זכות, שכנראה הייתה עצבנית וכעוסה ולכן נהגה כלפיי בצורה זו.

אבל קשה לי לשכנע את עצמי שהיא אינה אשמה בפגיעה משום ש"הייתה עצבנית", שהרי כלפי דין שמיים בוודאי אי אפשר לבוא ולומר: "פגעתי בשכנה כי הייתי עצבנית..." כיצד אצליח להוציא את הכעס מהלב ולהבין אותה?

תשובה: אם מדובר בשכנה יראת אלוקים, או לכל הפחות בדרגה בינונית ביראת שמיים ובמידות – אזי צריכים לדון אותה לכף זכות, להוציא את הכעס מהלב ולהשתדל לחשוב על הסיבות והמניעים שהיו עשויים להביא להתנהגותה. אי אפשר לדעת איזה צער עמוק או עוגמת נפש עברה השכנה באותו זמן. אולי הייתה דאוגה ולחוצה בגלל בעיה מעיקה, או לא חשה בטוב וסבלה כאבים קשים (כאבי שיניים, אוזניים וכדומה...)

ייתכן גם שהיא סובלת מהתפרצויות נפשיות שאינן בשליטתה. אם אומנם כך הייתה המציאות, הרי גם כלפי דין שמיים יורדת חומרת החטא הזה מאוד, כי "אין אדם נתפס בשעת צערו" (ב"ב טז:). מי שמתאמץ לדון אחרים לכף זכות, זוכה מידה כנגד מידה שהקב"ה דן גם אותו לזכות (שבת קכז). ידיעה זו תקל את ההתמודדות בזמן הניסיון.

(באדיבות משכן שילה)