יהדות
יהודייה יקרה! אחת המידות הקשות ביותר, שגורמת נזק לגוף ולנפש, היא מידת הקנאה. עד כדי כך שחז"ל מספרים (שבת קנ"ב) על פועלים שחפרו בקרקע של רב נחמן, שהייתה סמוכה לבית הקברות. ופתאום הם שומעים קול מתוך אחד הקברים שקורא להם לצאת משם. רצו הפועלים לאמורא הקדוש רב נחמן וסיפרו לו מה שקרה. הגיע רב נחמן לקבר שממנו יצא הקול, ושאל אותו מי הוא. ענה לו הנפטר שמי רבי אחאי בן רבי יאשיה. שאל אותו רב נחמן 'איך הוא מדבר הרי הוא קבור באדמה ואמור להיות עפר?' ענה לו רבי אבחי את הפסוק "ורקב עצמות קנאה", כל מי שאין בו קנאה אין עצמותיו מרקיבים. וכל מי שיש בו קנאה עצמותיו כן מרקיבים. מישש אותו רב נחמן וראה שאכן גופו הקדוש היה שלם!
לומדים מכאן עד כמה הכרחי לבריאות הגוף והנפש שלנו, להיות נשים ששמחות בחלקן, ולא רוצות או חפצות תמיד להשיג ולהגיע למה שיש לחברה שלך. אין ספק שהקנאה היא מידה שמקורה בנפש האדם פנימה ולכן קשה מאוד מאוד להתגבר עליה.
אפשר לומר שזו תכונה אנושית-בסיסית לרצות ולהיות יותר יפה, חכמה, צדיקה, מוכשרת ומצליחה מכל שאר הנשים הסובבות אותך. עם זאת, המרחק בין הרצון להצליח לבין ליפול לתוך קנאה וצרות עין, שגורמות למריבות ולמחלוקות לשון הרע, לסכסוכים ולחוסר סיפוק עצמי, הוא קטן מאוד.
ואת צריכה לדעת, שהשם יתברך גילה לנו עד כמה אנו צריכים לעבוד על המידה הזו, בכך שכתב אותה ב-10 הדיברות והזהיר עליה בצורה חד משמעית. כמו שכתוב: "לא תחמוד בית רעך, אשת רעך וכו' וכל אשר לרעך". כלומר בורא עולם בכבודו ובעצמו מצווה עלינו בדיברה האחרונה לא לחמוד את הדירה, את הבעל, את הרכב של השכנה שלך.
שימי לב! לא מדובר חלילה על זה שאסור לקחת את הרכוש של החברה שלך. זה ברור מאליו. אלא הכוונה היא לא לחמוד, ז"א - אפילו לא לרצות בלב את השפע שיש לסובבות אותך! שואל על כך אחד מגדולי חכמי ישראל האבן עזרא הקדוש זי"ע, אין יכול בשר ודם לא לרצות ולא לקנאות בדירה היפה והגדולה של גיסתך כשאת גרה בדירה שכורה בעלת שני חדרים? או למשל כיצד ניתן לא לחפוץ בבעל כל כך טוב כמו השכן שלך שנראה שהוא בדיוק ההיפך מבעלך, שמעיר צועק ולא מתייחס אליך בכבוד!
בעצם מבקשים ממך להיות סוג של אישה 'על אנושית', שלא מעניין אותה מה קורה אצל אחרות. ועל כן עונה האבן עזרא את התשובה המושלמת, שרק דרכה תוכלי באמת להיות שמחה בחלקך. וכך הוא כותב (שמות כ): "כל משכיל צריך שידע, כי אישה יפה או ממון לא ימצאנו האדם בעבור חכמתו, אלא רק מה שחלק לו השם יתברך. והמאמין בהשגחה פרטית הוא שמח בחלקו, ולא ישים אל ליבו להתאוות ולחמוד דבר שאינו שלו. כי ידע שאם אין לו אותו, זה סימן שהשם יתברך לא רצה לתת לו. על כן יבטח האדם בבוראו שיעשה את הטוב ביותר עבורו."
ברור הדבר שאם קורח היה יודע את המאמר הזה של האבן עזרא, הוא לא היה חולק על משה רבינו, והכל היה מסתדר על הצד הטוב ביותר. ויהי רצון שהדברים יכנסו לליבך ונזכה לשמוח תמיד בחלקנו!