חשיבה נכונה: חוששים מהעתיד שלכם? מרגע הנפילה? זה בשבילכם

חשיבה נכונה: לאחרונה מגלים מחקרים, כי יש שוני גדול בין אדם הבטוח בהצלחתו, וכמובן נהנה מהחיים שלו ומהסובבים אותו, לבין אדם שכל הזמן חושש מהעתיד ואינו בטוח בהצלחתו...

אדם שהצליח במשהו שעשה, לדוגמה במבחן או בפרויקט, צריך לחשוב לעצמו: 'ברוך ה', בורא העולם זיכה אותי ביכולת לעבור את המבחן / לסיים את הפרויקט המסובך'. אדם זה מודע ליכולות שהביאו אותו להצלחה ויודע שהבורא יתברך חנן אותו ביכולות האלה. בפעם הבאה שהוא יצטרך לעשות מבחן נוסף או לסיים פרויקט מורכב, מיד יחשוב בליבו: 'בעזרת ה' אצליח מאוד, כי אני יודע שה' יתברך חנן אותי ביכולות טובות שיעזרו לי להגיע להצלחה'.

וחשוב מאוד שינסה להיזכר בהצלחות שהיו לו בחייו כדי שיזכור את המתנות שנתן לו הבורא יתברך שבעזרתן הצליח עד כה. אדם שמתייאש מכך שהוא משתכר משכורת נמוכה וחושב לעצמו: 'זה כל מה שאני יכול! אין לי השכלה גבוהה כדי שאוכל להרוויח יותר, וגם אין לי הקשרים הנכונים שיעזרו לי לקבל משרה המכניסה משכורת גבוהה יותר. זה מה שאני יכול!' – לאדם כזה יהיה קשה מאוד למצוא עבודה טובה יותר, כיוון שחסרה לו האמונה הבסיסית – האמונה שהבורא יתברך הוא הזן והמפרנס את העולם כולו, ובשנייה אחת הוא יכול להפוך אותו לאדם עשיר, ואין זה משנה כמה הוא מוכשר או מקושר. כל מה שהוא צריך לעשות זה לעשות השתדלות, לצאת לעבודתו, ולשנן לעצמו: "ה' יתברך לא יעזוב אותי לעולם! אין ספק שאצליח".

וגם בכישלון אף במקרה שהאדם נכשל חלילה, הוא צריך לקחת את הדברים בפרופורציה נכונה ולומר לעצמו: "יכול להיות שעדיין לא הייתי מספיק בשל לאותו מעמד, אך אין סיבה שזה יעצור אותי...' הבורא יתברך מלמד אותנו דרך הטעויות שלנו. אם האדם נכשל במבחן, הוא צריך לחשוב בהיגיון מה הסיבות שהביאו אותו לכישלון ולנסות לתקן אותן בחוכמה. ואף אם הזוגיות של האדם נכשלה, הוא צריך להאמין בעצמו שהוא יכול לתקן את הטעויות שהוא עשה וללמוד מהן איך להיות בעל טוב ואוהב יותר להבא.

וכן לגבי כל כישלון שחווה האדם במהלך חייו, לא טוב שהוא יגיד לעצמו: "אני לא יוצלח, אין בי הכישורים המתאימים..." ועוד משפטים הגורמים להורדת הביטחון העצמי. כל נקודת המוצא של מחשבותיו צריכה להיות: "אני יכול להצליח, הכישלון שעברתי נובע מרצון ה' יתברך ומטעויות מסוימות שעשיתי. להבא אתקן אותן ואצליח במשימה".

אם על כל טעות שאימא עושה בחינוך הילדים שלה, או בכל פעם שאחד מהילדים מתחצף אליה או מתנהג אליה בצורה לא יפה, היא מיד תאשים את עצמה ותגיד: "אני אימא לא טובה! אין לי שום הבנה בחינוך הילדים..." המשפטים האלו יגרמו לה חוסר הערכה עצמית, וכמובן גם חוסר אונים מול ההתנהגות הלא טובה של הילדים, הצריכים אותה חזקה מולם.

לכן, בכל פעם שאדם חווה כישלון, במקום לרדת על עצמו ולחשוב מה הוא שווה וכמה אין בו, הוא צריך להתחיל לומר לעצמו משפטים מעודדים, משפטים שיחזקו את בטחונו העצמי. כי כל אחד יכול להצליח!

(באדיבות משכן שילה)