מזלות וחודשים
ראשי חודשים נתן לנו הבורא למטרת התחלה חדשה. ראש חודש מלשון "ראש חדש" - המרמז לנו שנו ראש.. החליפו כיוון חשיבה.. התחדשו.. על כן בראש חודש איננו מסתפקים בתפילת העמידה של כל יום רגיל אלא שמוסיפים אנו עליה את תפילת המוסף אשר כשמה כן היא "תוספת קדושה". ובה נח לו הפסוק המלמד אותנו ומרמז לנו כיצד יהפכו חיינו למסכת של התחדשות וצמיחה של העמקה והתרחבות. אומר הפסוק "חובותינו - תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם". (חובותינו-) חלה על כל אחד מאיתנו החובה להיות אוחזים בשני קצוות - קצה אחד הנקרא תמיד זה הסדר (תמידים כסדרם). וקצה אחר הנקרא מוסיפים והולכים (מוספים כהלכתם). שני קצוות הללו הינם אדנים יציבים אשר עליהם נוכל לבנות חיים של יציבות והישענות פנימית מצד אחד ומצד שני יתאפשר לנו אף להיות מתחדשים ומוסיפים אור לחיינו עוד ועוד עד יומנו האחרון.
עבודת ה"תמיד" אם נרצה ליצור עמוד שדרה יציב לחיינו עצה ניקח לנו מעבודת בית המקדש המייצגת את חיי הקדושה המדויקים. שני קורבנות של בוקר ושל בין הערביים - שני כבשים בני שנה תמימים - היו עבודה קבועה בבית המקדש ששמם היה "קורבן התמיד". תמיד בכל יום ויום מימות השנה הוקרבו שני הקורבנות הללו ללא הפסק או שינוי. מכאן יש לנו ללמוד על עבודת ה"תמיד" של חיינו האישיים אשר יהיה אשר יהיה לא נזוז ממנה לעולם - למשל בכל יום ניקח לעצמנו זמן של התבודדות ותפילה ויהי מה. או שבכל יום נעשה חסד אחד עם מישהו אחר שזקוק לעזרתנו. וכן בכל יום ניקח על עצמנו סדר לימוד כלשהו אשר לא נסור ממנו בשום אופן. וכן הלאה עבודות תמידיות אשר יהוו עבורנו עמוד שדרה רוחני אשר אפילו הרוח העזה ביותר לא תזיז אותנו ממנו. עמוד שדרה זה יהיה הבסיס עליו נוכל לבנות את כל קומתנו הרוחנית ולא בשל היותו מזהיר בצדקותו וברוב חסידותו אלא אך ורק בשל היותו תמידי יציב ולעולם לא משתנה. אחד הניסים שהיו בבית המקדש היה שגם רוח סערה עזה לא הניעה את עמוד עשן הקטורת מלהיתמר בניחותא עד השמיים. כך תהיה גם עבודת התמיד שלנו - גם טלטלות עזות חלילה בגוף בנפש ברוח או בנשמה לא יזיזו אותנו מעבודת ה"תמיד" שלנו. כשם שכל תזוזה בעמוד השדרה חלילה תזעזע את הגוף כולו כך גם תזוזה מעבודת התמיד הרוחני שלנו חלילה תזעזע את המשענת הרוחנית עליה אנו עומדים. וכן מובא בהלכה במשנה ברורה שיש חשיבות למקום תפילה קבוע אשר בו בלבד נתפלל את תפילותינו הקבועות. כמו שכתוב באברהם אבינו "וישכם בבוקר אל המקום אשר עמד שם" וכן אומרת המשנה ברורה שכאשר אנו מתפללים בביתנו גם אז יש לנו לקבוע מקום קבוע על מנת שיהיה שמור לתפילה ויעורר בנו יישוב הדעת ויראת שמיים.
ומוספים כהלכתם למרות חשיבות האדנים הקבועים של היום יום שלנו עדיין מבקש מאיתנו המשך הפסוק - ומוספים כהלכתם.. לא רק על עמוד השדרה של היום יום חיים אנו אלא שכל מטרתנו שבאנו לעולם זה הינה על מנת לצמוח ולגדול בכל עת ולהוסיף על הנהגותינו הקבועות הנהגות חדשות אשר יקדמו אותנו למטרה כגון התחזקות בצניעות בכוונה בתפילה וכן בטהרת המחשבה וברצונות מזוככים יותר ויותר. אף מכל אירוע שקורה בחיינו ביכולתנו להשתנות להתגמש ולהוסיף דעת כל זאת במטרה למצוא את הבורא יותר ויותר מבעד למסכי תנודות חיינו ולטפס עליהם על מנת להתקרב אליו. על כך מורה לנו עבודת המוסף שבראש חודש קוראת אלינו ואומרת - רוצים להלך (כהלכתם) ולהתקדם? הוסיפו בכל יום עוד עבודה חדשה.. בכל אירוע מטלטל הפורץ מבעד לסדר יומכם היציב מצאו רמז על מנת תוכלו להתחדש באופן בו אתם מגיבים, מרגישים, מתנהלים - ובכך לעולם לא תהפכו ל"זקנים" ומקובעים. לעולם היו אמנם יציבים אך מספיק גמישים כדי לנוע קדימה בהדרגה... על כן עבודת התמיד בבית המקדש היתה בכבשים בני שנה תמימים. אמנם עבודה תמידית אך עם גמישות כשל תינוקות "בני שנה" אשר עיניהם פקוחות בתמימות ללמוד בכל עת, ובכל רגע מגלים גילוי חדש על עצמם ועל החיים.
מתחדשים תמיד על כך אומר דוד המלך בפרק צב בתהילים - "שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו. עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו".. "שתולים בבית ה'" (מי ששתול ביציבות ובתמידיות בעבודת הבורא) "בחצרות אלוקינו יפריחו" (ויחד עם זה פורח ומצמיח מעצמו אור חדש) סופו שיאמר עליו - "עוד ינובון בשיבה" גם בימי השיבה של זקנותו יניב מעצמו חידושים. "דשנים ורעננים יהיו" ולעולם יהיה פורה מדושן ורענן....
כפול ומכופל על כן - אומר רבי נתן בהלכות תפילין - נטמנו האבות במערת המכפלה. על שום שחייהם של הצדיקים הינם שתמיד מכפילים את עצמם ומדרגתם בכל יום תמיד. כמובא - "כי בכל פעם מוסיפים קדושה על קדושה ותשובה על תשובה שזה עיקר קיום התורה.. בבחינת כי כל ביתה לבוש שנים, וכן - פתוח תפתח, הענק תעניק, נתון תיתן וכן הלאה.... שכל זה הוא בחינת חיים ארוכים, חיים נצחיים שזוכים הצדיקים על ידי שמוסיפים וכופלים קדושתם בכל יום ובכל עת".. בכל רגע מתחדשת עבורנו מתנה חדשה מן השמיים וכדי לזכות בה עלינו להושיט לעברה 'ידיים חדשות' להכילה. מתנה שמצאנו במקום אחד חברתה הנוספת לה מחכה לנו במקום אחר. אם עד עתה גילנו את כוח ההשתדלות והעשייה אולי עתה מבקשים מאיתנו לגלות את יכולתנו להמתין לישועת ה' מבלי יכולת לפעול ולו במעט לקראת ישועתנו.. או להיפך - אם עד עתה ציפינו לישועה בהכנעה גדולה ובאמונה פשוטה ייתכן שעתה מבקשים מאיתנו לשנס מותניים ולעשות כל שביכולתנו כדי לשנות את פני נוף חיינו.. וכן הלאה דוגמאות רבות ומגוונות המבקשות מאיתנו שינוי גישה ושינוי חשיבה.
עבד ה' כשם שמתאר רבי נתן את חיי אברהם אבינו בהלכות שילוח הקן הלכה ה - עבודתו של אברהם אבינו מקובלת בשמיים ומעוררת נחת רוח עד אשר הבורא מבקש לקרב אותו אליו עוד קצת יותר ומעמיד אותו בניסיון העקדה. אבי אומתנו כל כולו מתגייס לשנות את אופן חשיבתו המושכלת בחסד ורחמים ומתגבר לעורר בעצמו יראת שמיים ובגבורה עצומה לשחוט את בנו יחידו. מיד לאחר עמידתו בניסיון זה מתבשר אברהם שאך עתה נולדה רבקה זיווגו של יצחק אך עדיין יש להמתין לה רבות כי היא בת יום והוא יצחק בן שלושים ושבע. ולאחר שגדלה רבקה והגיע לגיל שלוש צריך היה הרבה תפילות ורחמי שמים והשתדלות עצומה כדי להוציאה מבית בתואל הרשע ואחיה לבן המכשף ולהביאה אל אוהלו של יצחק. לאחר שזוכים המשפחה להתאחד עם רבקה תריך להמתין לה שתגדל ותהיה ראויה להינשא וכשמגיע הרגע המיוחל מתגלה כי צריך עתה עבודה עצומה כדי שיצא ממנה בנה יעקב על אשר מתברר שרבקה עקרה. וכן הלאה נמשך המהלך הזה של שוב ושוב התאזרות חדשה בכוחות חדשים ובעבודה מחודשת גם במלחמת הבירור בין יעקב ועשיו וכן עד היום ממשיך התסריט הזה בחיינו האישיים וכך ימשיך עד בוא משיח.באשר בכל יום ובכל עת מבקשים מאיתנו התמודדות חדשה והתגברות נוספת בתוספת קדושה. פעם להתגבר ביותר סבלנות ופעם ביותר אומץ לפרוץ. פעם בהעמקה פנימה ופעם בהתרחבות כלפי העולם בבחינת מוספים כהלכתם... נוסיף לגדול ולהיאזר בכוחות קדושה חדשים ובכוחם נלך הלאה ונתקדם.
סולם מוצב ארצה וראשו שואף השמיימה מכאן שהבסיס עליו אנו נשענים לפילוס דרכנו בעולם בגשמיות ובפנימיות חיינו הינה "עבודת התמיד" אשר בכוחה להחזיק אותנו יציבים ונטועים באדמת הקודש של בניין חיינו כסולם המוצב ארצה. בסיס יציב זה יהווה עבורנו אמנם אדמה יציבה אך גם כמקפצה אשר ממנה נוכל לצאת ממדרגה למדרגה ולהוסיף על הנהגותינו הקבועות הנהגות חדשות גמישות יותר, מעודנות יותר, מדויקות יותר - על מנת שנוכל להוסיף לעלות וללכת קדימה תמיד בדרך העולה לשער השמיים. יהי רצון שנזכה לסדר יום בקדושה אשר יהווה אדמה יציבה תחת רגלינו וממנה נזכה לצמוח ולהצמיח מעצמנו יכולות חדשות וקרבת ה' חדשה בכל עת.
תפילה יהי רצון מלפניך אבא רחמן ויקר שאזכה לסדר יום של קדושה ואזכה לא לזוז ממנו ולו צעד אחד ימינה או שמאלה וגם בימים הכי עמוסים שבחיי אזכה לעמוד במה שקבעתי לעצמי ואף אם יהיה שנטיתי מסדר יומי שקבעתי לעצמי, בשל טרדות היום יום, אזכה במהרה לשוב אליו מבלי להישבר ומבלי לשפוט את עצמי לרעה ולהתאכזב מעצמי אלא שמיד מיד אתגבר על כל המניעות שוב ואחזור להחזיק בסדר יומי. וזכה אותי להרגיש אור גדול מסדר יומי ושאהיה כמעין סולם מוצב ארצה על מנת שאוכל להגיע השמיימה אליך ולהתקרב אליך שוב ושוב בכל יום מחדש. ואזכה להתחדש ללא מניעה ולגלות בעצמי כוחות חדשים אשר לא הכרתי בהם עד עתה ומהם יצמחו בי פירות טובים של אהבת השם וקרבת חברים ואזכה בכוח ההתחדשות הזו לגלות בכל עת מחדש את רצונך ממני עד אשר אזכה לשמוע את קולך מדבר אלי חדשים לבקרים ומגלה לי לאן עלי לפנות בכל עת מחדש ומה עלי לשנות בעצמי בהתנהגותי במחשבותיי וברצונותיי על מנת שאוכל להתקרב אליך באמת יותר ויותר..
תרגיל שבו בנחת והתבוננו על סדר יומכם - כמה זמן פנוי יש לכם בכל יום ומה הייתם רוצים לצקת לתוכו? קבעו לכם סדר התבודדות קצר או ארוך בכל יום אשר תוכלו לעמוד בו בס"ד ורק כאשר תעמדו בו בבירור תוכלו להעלות את זמן ההתבודדות בעוד כמה דקות או יותר. קבעו לכם בזמן הפנוי הזה סדר לימוד קצר בספר קודש כלשהו שחשקה נפשכם בו. לאחר שתסיימו את הספר שקבעתם לכם קחו לעצמכם את אותו סדר בסר נוסף. תוכלו אף לבחור לכם כמה ספרים במקביל ולקבוע זמן קבוע לעיון בכל אחד מהם. קבעו לכם "סדר חסד" קטן בכל יום. כגון עזרה למישהו במשפחה בשכונה או בן חוג חבריכם. בכל יום דאגו לעשות חסד כזה או אחר עם אדם אחד או אנשים משתנים. לאחר כשבוע בחנו את סדר יומכם מחדש וראו האם הייתם רוצים להוסיף עליו או לדייק אותו? בקשו רוב סייעתא דשמייא לעמוד בסדר יום שקבעתם לכם ומן השמיים נרוחם עד כי נזכה להיות בבחינת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה.