מסכת יבמות
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף קיב עמוד א
* יבמה שאמרה בתוך שלושים יום (מאז שכנס אותה היבם) "לא נבעלתי" - בין שהוא אומר "בעלתי" בין שהוא אומר "לא בעלתי", כופין אותו שיחלוץ לה.
* לאחר שלושים יום משכנס היבם את היבמה - אם הוא אומר "בעלתי" והיא אומרת "לא נבעלתי", אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי, צריך גט וחליצה.
* כנס היבם את היבמה - צרתה מותרת, גם אם לאחר זמן אמרה היבמה שלא בא עליה.
* אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי ולכן נאסרתי עליך - תביא ראיה לדבריה (מחשש שמא נתנה עיניה באחר).
* אשה שנדרה שלא תיבעל ליהודים - בעלה יפר את כוחו של הנדר כלפיו ומשמשתו (ונחלקו האמוראים אם נאסרה ליבם [אם בעלה ימות] מפני נדר זה).
דף קיב עמוד ב
* פרק ארבעה עשר, המתחיל בעמוד זה, עוסק בנישואי חרש או חרשת לעניין גט וייבום.
* חרש/חרשת - מדין תורה הנישואין שלהם לא חלים, אך חכמים תיקנו שיכולים להינשא (ונישואיהם חלים רק מדרבנן).
* שוטה או קטן - מדין תורה הנישואין שלהם לא חלים, וגם חכמים לא תיקנו להם נישואין.
* "אין אדם דר עם נחש בכפיפה (בתוך קופה) אחת" - ולכן לא תיקנו חכמים נישואין לשוטה.
* חכמים תיקנו לקטנה יתומה שמשיאים אותה אמה ואחיה.