חלק מהקשיים המתחוללים בין בני הזוג נובעים מנקודה זו
(צילום: Wachiwit/shutterstock/Andrey_Popov)

יהדות

חלק מהקשיים המתחוללים בין בני הזוג נובעים מנקודה זו

קושי רגשי, לא רק האישה נמצאת במצב הזה - שקשה להיקשר רגשית לבעלה, אלא גם הבעל יכול להימצא במצב דומה. וזה נובע מפני שהוא מרגיש כמתנדב. הרב שמחה כהן בטיפ חשוב
הרב שמחה כהן
הוספת תגובה
חלק מהקשיים המתחוללים בין בני הזוג נובעים מנקודה זו
(צילום: Wachiwit/shutterstock/Andrey_Popov)
אא

בין התכונות שנטע הקב"ה בבני הזוג, אנו מגלים צורך עמוק בנפשו של הגבר שרעייתו תודה לו על כל פעולה שהוא עושה בבית. על פי רוב הבעל מתקשה לקשור קשר רגשי עם רעייתו אם היא אינה מודה לו לרוב. אומנם הרעייה מודה מאוד לחברתה או לשכנתה שעזרה לה בדבר מה, אך כאשר הבעל מסייע לה היא כמעט אינה מודה לו, מפני שהיא רואה זאת כחובתו בתור בעל ושותף לבית, בעוד שהוא משתוקק ומצפה שהיא תודה לו. לכן, חלק מהקשיים הרגשיים המתחוללים בין בני הזוג נובעים מנקודה זו, שהבעל חפץ שיעריכו את מעשיו ויודו לו, גם כשלאישה נראה הדבר כחובה פשוטה וברורה.

חוסר ההודאה של הרעייה לבעל אינו נובע מתכונה רעה של כפיות טובה, אלא יש בכך מעצור פסיכולוגי שמקורו נובע מתכונה חיובית שיש לאישה. הבה ונכיר את התהליך הרגשי הזה: כאשר נשאל אישה המסיימת את עבודתה ועושה את דרכה לביתה: "להיכן את הולכת כעת?" היא תשיב בפשטות: "לבית", אך כוונתה לומר: לעבודות הבית, למשרה השנייה שלה כאישה. האישה אינה חושבת שהיא עושה טובה לבעלה בטרחה שהיא טורחת בביתה, אלא היא רואה בעשייתה למען המשפחה דבר שהוא מובן מאליו.

לעומתה, כאשר שואלים גבר החוזר מהעבודה: "להיכן אתה הולך?" והוא משיב: "הביתה", כוונתו היא "לנוח", ורק לנוח. את ההשלכה של תחושה זו אנו מגלים כאשר מבקשים מהבעל לעזור בעבודות הבית והוא עונה בחוסר סבלנות: "עשיתי, עשיתי", שהרי פלשו לשעות המנוחה שלו. ההבדל בין תשובת הבעל לתשובת האישה נובע מהשוני שביניהם בנוגע לתכונת השותפות במסגרת הבית. האישה חשה שעשייתה בבית היא חובה, בעוד שלאיש אין תחושה של שותפות והוא מתקשה לחוש את עצמו כחייב אלא כמתנדב, ולכן לעיתים הוא רוצה רק לנוח. אפשר לראות הבדל זה בצורת הדחת הכלים של בני הזוג: הרעייה עושה זאת כדי שהכלי יהיה נקי, בעוד שהבעל עושה זאת כדי להיפטר מהפעולה המוטלת עליו. לכן, הוא עושה את פעולת ההדחה במהירות ובשטחיות, כדי להיפטר מחובתו ולנוח. לעומתו, הרעייה נותנת טיפול יסודי וייחודי לכל כלי בנפרד, ולכן היא פותחת וסוגרת את הברז בין כלי אחד למשנהו.

לעיתים הבעל משבח את הפעולות שעשה למענה, בעוד שהיא רוגזת עליו, מכיוון שלדעתה הוא מחויב בכך. וזו התשובה לשאלה מדוע לחברתה היא מודה, כי למתנדב מודים, ומאידך למי שמחויב אין הכרח להודות. הצורך החזק ביותר שיש לבעל מרעייתו הוא שתביע במילים שטוב לה מאוד, בעיקר בזכותו, ותודה לו על כל דבר. אישה הרוצה לגרום לבעלה לאהוב אותה ולעודד אותו לשהות בקרבתה, לשוחח עימה ואף לחפש דברים שבהם הוא יכול לשמח אותה, כדאי לה מאוד שתשתדל גם לספר לו כמה טוב לה בקרבתו וכמה הקשר שביניהם משמח אותה.

(באדיבות משכן שילה)

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי