מסכת כתובות
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף יב עמוד א
* רבה מדייק מהברייתא/מהמשנה שאם כנס אשה בחזקת שהיא בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה, ורב אשי חולק וסובר שלא ניתן לדייק כך מהברייתא/מהמשנה.
* ביהודה - בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה (ולכן אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה), ובגליל לא היו עושין כן, ואף ביהודה היו מקומות שלא נהגו כן.
* בית דין של כוהנים היו גובים לבתולה בת כהן ארבע מאות זוז בכתובתה, ולא מיחו בידם חכמים.
דף יב עמוד ב
* אלמנה בת כהן - התקנה האחרונה היתה שכתובתה מנה (כאלמנת ישראל), ולא מאתים זוז כמו תקנה שהיתה לפני כן.
* אפילו משפחות המיוחסות בישראל אם רצו לעשות כדרך שהכוהנים עושים (לגבות לבתולה ארבע מאות זוז בכתובתה) - עושים.
* מנה לי בידך והלה אומר איני יודע - נחלקו האמוראים אם חייב (כי ברי ושמא ברי עדיף) או פטור (כי אוקי ממונא בחזקת מריה).