במדינה עוינת: הבחור נעצר בגבול בעקבות הברחת סחורה ואז זה קרה

טל סמל מספר על בחור בשם יצחק מושיוב. יום אחד אותו בחור נכנס לחנות שלו וסיפר לו סיפור מדהים: בשנת 1985 עבד הבחור כנהג משאית המוביל סחורות בסמרקנד, אוזבקיסטן. כשבאחד מן הימים הגיע כהרגלו עם המשאית, ובתוכה טונה תה.

הבחור הגיש מסמכים המראים שהועבר תשלום עבור אותה הכמות, אלא שכשהתבקש לעלות עם המשאית על המשקל – התברר כי במקום טונה נמצאו שניים וחצי טון תה, דבר היכול לגרור עונש של עשר שנים בכלא לכל הפחות.

מיד הואשם יצחק בהברחת סחורה ונעצר ע"י המשטרה המקומית. יצחק הועבר למנהל מעבר הגבול כשהוא אזוק ומואשם בגניבת סחורה מן המדינה. כשעיין המנהל במסכים, הבעתו השתנתה באחת והוא שאל את יצחק מה הקשר שלו לאדם בשם 'דוד מושיוב'? משנענה המנהל כי אותו דוד ע"ה הוא אביו של יצחק בכבודו ובעצמו, הגיש לו את המסמכים ואמר כי הוא משוחרר.

יצחק לא הבין את הלך הדברים ושאל לפשר הדבר, ואז זכה לשמוע מן המנהל סיפור מדהים של חסד נעורים – הוא סיפר כשהיה נער אותו דוד היה המורה שלו באוניברסיטה בסמרקנד. בתקופה ההיא היו לאותו מנהל בעיות רבות של פרנסה בבית והוא נאלץ להחסיר ימים על מנת לכלכל את הבית.

כמובן שבאוניברסיטה לא ראתה זאת בעין יפה, ואף מורה לא הסכים להתחשב – אף מורה מלבד דוד, שהבטיח למנהל כי בכל שיעור שלו הוא ירשום שהוא היה וייתן לו ציונים גבוהים במבחנים מבלי שהוא בכלל עשה אותם, הכל על מנת שיוכל לעבוד ולהתפרנס.

בחלוף שנים אותו מעשה התחשבות וחסד גרם לכך שאותו מנהל יגיע לתפקידו הנכבד בעבודה. בזכות חסדים שעושים אבותינו, יש סיכוי שנינצל גם אנחנו מהרבה אסונות שנגזרו עלינו מלמעלה. מעשים טובים חוזרים אלינו תמיד ומשפיעים על העולם במשך שנים קדימה, גם אם בדורות הבאים ולא בטווח הקרוב הנראה לעין, שווה להיות טובים.