מסכת כתובות
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף כג עמוד א
* בגמרא מובאות שתי דעות כיצד לבאר את הברייתא שבסוף העמוד הקודם ("שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא, שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא").
* לדעת רב המנונא: אשה שאמרה לבעלה "גירשתני" נאמנת - ונחלקו האמוראים אם גם כאשר אמרה זאת שלא בפניו.
* הבנות של שמואל נפלו בשבי, ובזכות זה שלמדו את ההלכה מאבא שלהן, ידעו כיצד לנהוג כדי שלא יאסרו אותן חכמים להינשא לכהן.
* "עדים בצד אסתן ותאסר?!" (לא חוששים לעדים שלא נמצאים בפנינו).
דף כג עמוד ב
* שתי נשים שנפלו בשבי ואמרה אחת מהן "אני טמאה וחברתי טהורה" - נאמנת, "אני טהורה וחברתי טמאה" - אינה נאמנת, "אני וחברתי טמאה" - נאמנת על עצמה ואינה נאמנת על חברתה, "אני וחברתי טהורה" - נאמנת על חברתה ואינה נאמנת על עצמה (ובגמרא מובאות שתי אפשרויות לבאר את האופן בו מדובר במקרים אלו).
* הגמרא מבארת מדוע המשניות הביאו כמה וכמה מקרים המבוססים על העיקרון של "הפה שאסר הוא הפה שהתיר".