חשיבותן של התפילות ביהדות

תקציר התפילות החשובות ביהדות והסברים על כל תפילה: מודה אני – זוהי התפילה הראשונה מילות השיחה וההודיה הראשונותשל האדם עם בוראו. מיד כשאדם פוקח עיניו בבר עוד לפני שנוטל ידיו אומר תודה לה' על שהחזיר לנו את הנשמה וחזרנו לתפקד בחיים כאתמול. בתפילה זו אין שם ה' לכן מותק לאומרה עוד לפני שנטלנו ידיים וטהרנו עצמנו מטומאת הלילה. תפילת שחרית – זוהי התפילה הראשונה של הבוקר. ההזדמנות הראשונה של התרוממות לנשמה כארוחת הבקר המזינה את הגוף. תפילה זו היא הארוכה מכולן אחרי הפסקה ארוכה שלא זנו את הנשמה. התפילה כוללת כמה חלקים: ברכות השחר, קורבנות, פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה ותפילת שמונה עשרה.

ברכות השחר – זהו חלק בו אנו מודים לה' על כל הטובות שהתחדשו לנו מהבוקר בכוחות הגוף והנפש, בחלקים גופניים ורוחניים. מודים שזכינו להתעורר ויש לנו את כל התיפקודים לא חסר כלום. דבר זה אינו מובן מאליו שהרי לא חסרים אנשים עם פגיע בדבר כל שהוא בגוף או בנפש ולכן בכל בוקר מחדש אנו מודים שזכינו שוב לקום שלמים ובריאים ולקבל את כל צרכינו. קורבנות – כיון שהתפלה היא כנגד הקרבנות לכן ראוי שנזכיר בה ענין הקרבנות. בקטע זה אנו אומרים את סדר הקרבנות שהיו מקריבים בבוקר בבית המקדש ומלבד זאת גם את כל כללי הקרבנות האחרים שהיו מקריבים כיצד ואיך עשו זאת. קרבן קבוע היה מוקרב בבקר ובצהרים בזמן תפלת מנחה ולכן גם בשחרית וגם במנחה יש לנו קטע הנקרא קורבנות. פסוקי דזימרה – זהו החלק בו אנו מתכוננים לתפילה, תפלת שמונה עשרה. מתוך ידיעה שהמטרה של התפילה היא להודות ולשבח לה' ובחלק זה אנו מפרטים בשבחו של ה' על כל מה שהו עושה בכל העולם. הברכה הפותחת והמסיימת חלק זה היא "מלך מהולל בתשבחות" וזה תוכנו של כל החלק. קריאת שמע וברכותיה – צווינו בתורה לקבל עול מלכות שמים בשחרית ובערבית על ידי קריאת פרשת שמע הכתובה בחומש דברים. כל מהות האדם היותו עבד ה' ופעמים ביום הוא מצהיר בפיו שהוא מקבל עליו את מלכותו. תפילת שמונה עשרה – זוהי נקודת הפסגה של התפילה, החלק העיקרי המרכזי והחשוב מכולם, הכל היה רק הכנה לקראת שנעלה בדרגה עד שנהיה מסוגלים להתפלל חלק זה כיאה וכראוי. בתפילה זו אנו עומדים ברגליים צמודות וכל הפניה והאופן של התפילה היא כעבד לפני אדונו וכתלמיד לפני רבו. בתפילה זו אין להתעסק בשום דבר אלא כל כולנו נהיה מרוכזים בהזדמנות הנפלאה שנפלה בחלקינו, שיחה ישירה עם מלך מלכי המלכים בלי מתווכים ושליחים. התפילה נקראת "תפילת שמונה עשרה" כיון שחכמים תיקנו בה שמונה עשרה ברכות. שלוש ברכות ראשונות של שבח לקב"ה, שלוש ברכות בסוף של הודיה לה' על כל הטוב שגמלנו ובאמצע ברכות של בקשות בענינים שונים.

סדר זה של שבח בקשה והודיה מלווה אותנו במקומות נוספים בתפילה. תפילת מוסף - זוהי תפילה נוספת על שלושת התפילות הבסיסיות שבכל יום ונאמרת בשבתות ובימים טובים, כמו שבבית המקדש שהיו מקריבים בימים אלו קורבן נוסף. תפילה זו מתפללים בצרוף לתפלת שחרית אחרי קריאת התורה. היא כוללת: אשרי, תפלת עמידה וחזרת הש"ץ. תפלת הלחש כוללת רק שבע ברכות: שלוש ראשונות ושלוש אחרונות כמו בכל תפילת שמונה עשרה ובאמצע ברכה אחת, לפי ענין היום. תפילת מנחה - זוהי התפילה השניה בסדר יומנו ואפשר להתפלל מחצי שעה זמנית אחר חצות(שעות זמניות זהו מושג הלכתי והזמן המדויק כתוב בלוחות) ועד שקיעת החמה. תפילה זו כוללת בימות החול: אשרי, קדיש, שמונה עשרה וחזרת הש"ץ. בשבת מוסיפים קטעים נוספים וקריאה קצרה בתורה. תפילת ערבית - זוהי התפילה השלישית החותמת את יומנו.

מותר להתפלל תפילה זו מצאת הכוכבים ועד חצות הלילה ואפשר גם כל הלילה, היינו עד עלות השחר. בתפילה זו אומרים שמע ישראל עם ברכות קריאת שמע של ערבית ושמונה עשרה. בתפילה זו אין חזרת הש"ץ מלבד קדיש שבסופה. קריאת שמע על המיטה – אומנם נכון שניתקנה קריאת פרשת שמע רק לפעמים ביום אך נהגו להוסיף פעם שלישית ממש סמוך להליכה לישון. דבר זה יש בו משום קבלת עול מלכות ה' והצהרת האמונה בכך שאנו מפקידים את נשמתנו בלילה בידיו. בקריאת שמע על המיטה מוספים פסוקים שונים מלבד פרשיות שמע תוכן פסוקים אלו הוא בקשה לשמירה במשך הלילה ועריכת חשבון הנפש על מעשי היום. בסיום קריאת שמע ישנה ברכה הנקראת ברכת המפיל, אחרי אמירת ברכה זו אין לאכול או לדבר אלא ללכת מיד לישון. תפילת הדרך – אדם היוצא לדרך למקום רחוק, או אדם העובר בדרכו במקום סכנה אומר תפילה מיוחדת נוסח קצר שחיברו חכמינו, ותוכנו בקשה מהקב"ה שישמור עלינו בדרך מכל מיני מזיקים בדרך ויבאנו למקומנו בשלום.