מתפללים כמו רובוטים? העצה של הגר"ח קנייבסקי איך לשמוח במצוות

לא אחת קורה לנו שאנו מרגישים כבויים בעבודת ה' שלנו, שכל העשייה שלנו הא רק כי ישנה חובה ש'מוטלת' עלינו. תחושת החיות והשמחה נעלמת ואנו מרגישים שאולי קצת שכחנו את הסיבות האמיתיות, ואז השמחה במצוות מתאדה גם היא.

משברי החיים והצרות שפוקדות, לא מיטיבות עם המצב אז כיצד מחזירים עטרה ליושנה וחוזרים לעבוד את הקב"ה בשמחה ובלב שלם? הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל הסביר בימי חייו, כי העצבות והמועקה חודרות אל ליבנו כתוצאה מחוסר התבוננות אמיתית על מעשיו של מי שאמר והיה העולם, חוסר הבחנה באלפי ההשגחות הפרטיות בהן עוטף אותנו ה' יתברך מדי יום וחוסר שמחה בעת קיום המצוות בתורה הקדושה שהוענקה לנו במתנה.

כיצד משיבים את השמחה לקיום המצוות? על כך דיבר הגר"ח קנייבסקי בספרו "אורחות חיים" - בו כתב שבזמן עשיית המצווה האדם מרגיש כי היא מן עול ומשא כבד שצריך לסחוב על כתפיו ומחכה לרגע בו יוכל להניח את המשא מעליו - וזה שורש הטעות. אם אדם רוצה לעבוד את הקב"ה בשמחה אמיתית, עליו לחשוב בשכלו על המצווה כעל אוצר עצום, שאם יקיים את המצווה ירוויח אלף אלפים דינרי זהב ובאופן הזה עליו לעשות את המצווה - בשמחה אמיתית, בחשק עז ובמרץ רב.

אם נתנהל כך נזכה להגיע לידי שמחה אמיתית כשנעשה את המצווה עלינו, גם אם לכתחילה אנו מזייפים את השמחה - אחר המעשים נמשכים הלבבות. אין יותר שווה לאדם מלהרוויח את מקומו בעולם הבא בזכות גדולה. אשריכם ישראל.