גדולי ישראל
רבי יהודה פתיה חש לא בטוב. הוא לא מצליח ללמוד כתמול שלשום והוא מחליט לנוח, לישון קצת. והנה הוא חולם חלום. ובחלומו, כך מספר הרב המקובל רבי שמואל דרזי זצוק"ל, נשאל הרב פתיה מדוע הוא נקרא כך.
"אם פניך תעזבני, יום יומיים אעזבך", הוא משיב לבן שיחו. מאותו היום ואילך, היה חותם את שמו "אפתייא". בכך, גילה לנו הרב מסר עצום: תמיד להיות דבוק בבורא יתברך, לא לעזוב - אף לא ליום - את לימוד התורה הקדושה, שהיא חיינו.
למדנו גם כמה חשוב קיום המצוות ושילוב המציאות האלוקית בחיי היום יום שלנו. בכל דיבור להקפיד ששם ה' יהיה שגור בפינו, בכל ברכה, בכל הנאה - אפילו של העולם הזה.
וכשכל מעשה יהיה לשם שמיים, לכבוד הקב"ה, נזכה שכל פעולה גשמית תיחקק בשמיים: צדקה, חסד ועזרה לזולת, וגם אכילה ושתייה ושאר עינוגי העולם. רבי יהודה פתיה מסר נפשו בכל חייו למען לימוד התורה הקדושה, ורמזו לו משמיים שהלימוד שלו וכל מעשיו ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו - הם לכבוד השכינה הקדושה.
יהי רצון שזכותו תגן בעדנו יחד עם כל הצדיקים ולגאולה במהרה אמן.
ארז קדוסי.