מסכת כתובות
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף מג עמוד א
* בת שמת אביה והיא נוטלת מזונות מנכסי אביה שירשו אחיה - מעשה ידיה שעושה לאחר מיתת האב שייכים לאחיה לפי דעת רב ששת, ולפי דעת רב יוסף (ורב ושמואל) מעשה ידיה שייכים לה.
* אלמנתו ובתו: לענין זלזול בכבודם - אדם חס יותר על כבוד אלמנתו, אך לענין הרוחה כלכלית - בתו עדיפה מאלמנתו, כי רוצה שבתו תרויח ממון (כדי שתוכל להינשא).
דף מג עמוד ב
* בבבל אין סמיכה, ולכן כאשר רבי זירא היה בבבל היה נקרא "רב" זירא, אך לאחר שעלה לארץ ישראל ונסמך נקרא "רבי" זירא. (רש"י)
* שמואל היה מכונה "שקוד" בגלל שהלכה כמותו בדיני ממונות והיה שוקד על דבריו לאומרם כהלכה. (רש"י)
* לדעת רבי: אשה שהתאלמנה פעמיים לא תינשא פעם שלישית (כי לדעתו יש 'חזקה' כבר בשתי פעמים).
* השיא את בתו ואח"כ היא התגרשה/התאלמנה - לדעת ת"ק: הכתובה שלה, ולדעת רבי יהודה: הכתובה של אביה. (והגמרא מבררת את טעמו של רבי יהודה).
* נחלקו האמוראים בדעת רבי יהודה מאימתי גובה את הכתובה - לדעת רב הונא: מנה מאתים מן האירוסין ותוספת מן הנישואין, ולדעת רב אסי: הכל מן הנישואין.