מסכת כתובות
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף מב עמוד א
* המפתה משלם בושת ופגם וקנס, והאונס משלם גם תשלומי צער - התשלומים ניתנים לאביה, אך כאשר עמדה בדין אך לא הספיקה לגבות אלא לאחר שמת האב או עד שבגרה - נחלקו חכמים ורבי שמעון למי ניתן התשלום. (והמשנה באה לחדש לנו מחלוקת זו).
* מי שכופר שחייב ממון ונשבע עליו לשקר - חייב קרבן שבועה, אך לא כאשר כופר שחייב קנס.
* לדעת רבי שמעון: כפירה על קנס של אונס ומפתה אינה כפירת ממון להתחייב עליה קרבן שבועה. (ואם כבר חויב בבית דין לשלם על כך על פי עדים - לדעת רבה (בעמוד זה): חייב קרבן שבועה).
דף מב עמוד ב
* למסקנה: רבה סובר שלדעת רבי שמעון נחשב הקנס (כל סוגי הקנסות חוץ מאונס ומפתה) לאחר העמדה בדין כממון לענין שיכול להורישו לבניו אף קודם שגבה אותו בפועל, אך לא נחשב ממון לגבי קרבן שבועה.
* רבה היה ראש ישיבה עשרים ושתים שנה (ונקרא 'עוקר הרים' לפי שהיה חריף), ואחריו רב יוסף היה ראש ישיבה (ונקרא 'סיני' לפי שהיה בקי) (רש"י).