אתם תופתעו: לא כל מה שחשבתם על אלרגיה למזון נכון

אלרגיה למזון היא עניין רציני שעלול לסכן את חיי אדם. מפעם לפעם שומעים על מקרי פטירה עקב חשיפה ואכילה למזונות אלרגניים. אלרגיה היא לא רק מצב של חוסר נעימות ולעיתים ההשלכות לאחר חשיפה הן טראגיות במיוחד. כך למשל נזכיר כי בחודש שעבר נפטר דוד אוחנה ז"ל, צעיר כבן 22 שהיה רגיש לחלב, לאחר חשיפה לגבינה בעת ביקור במסעדה. גם אושר דרעי בת ה- 22 ז"ל סבלה מאלרגיה לחלב אליו נחשפה כשאכלה קינוח במסעדה בעיר ראש פינה.  

לאור הסכנה שבדבר ולאחר המקרים הללו, התכנסו חברי ועד איגוד רופאי האלרגיה והאימונולוגיה בישראל וקבעו כללים שישפכו קצת אור בעניין, דרך ניפוץ חלק מהמיתוסים המופצים בעניין. 

*אבחנת אלרגיה למזון יכולה להתגלות בכל גיל ומומלץ כמה שיותר מוקדם ולא כפי שטועים לחשוב - החל מגיל שנה.  

*אלרגיה למזון עשויה לצוץ בכל סוגי המזון, אך המאכלים האלרגניים הנפוצים ביותר הם: ביצה, בוטנים, אגוזים, סומסום וחלב. מעבר למאכלים אלו ישנה גם רגישות לדגים ולסויה בשכיחות מעטה. תגובה אלרגית קורית בשל רגישות לחלבון המצוי באוכל.  

*אלרגיה לחלב יכולה להחמיר במהלך השנים גם אם בהתחלה התגובה האלרגית קלה יחסית כמו למשל: פריחה. התגובה האלרגית מושפעת מגיל, מחלות ויראליות, אסטמה לא מטופלת וכמות החלבון האלרגני שצורכים. 

*תבחין עור חיובי לא בהכרח מעיד על אלרגיה למזון ויש לערוך בדיקות מעמיקות יותר המכונות בדיקות תגר - בהן אוכלים את המאכל החשוד בגרימת אלרגיה בהדרגה ובאופן מבוקר, תוך השגחה רפואית במכוני אלרגיה ואימונולוגיה ייעודיים. גודל התבחין העורי ממש לא מעיד על מצב וחומרת האלרגיה בגוף. 

*כדאי מאוד לחשוף את הילדים למזונות המכילים חלבון אלרגני כבר בגיל צעיר ומומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה טרם מתן המזון.  

*אין קשר בין המחלה העורית המכונה אטופיק דרמטיטיס לבין אלרגיות למזון, על אף נטיית ילדים הסובלים מאטופיק לפתח אלרגיות גם למזון. 

*לגיל יש בהחלט משמעות כשמדובר באלרגיות למזון. חומרת האלרגיה תתבטא הכי הרבה בגיל ההתבגרות ולכן מומלץ למי שרגיש למזון להיות תחת טיפול והשגחה של אלרגולוג.  

*בד"כ אין שום סיכון בלהריח או לגעת במוצרי מזון אליהם אדם אלרגי, ובתנאי שלא יכניס ידיים לפה לאחר המגע.  

*הטיפול האידיאלי ביותר ומציל חיים הוא הזרקה של מזרק אפיפן כשמדובר באלרגיות חמורות, ולעיתים שימוש בפניסטיל במידה והאלרגיה קלה.

הכותבים הם חברי ועד האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה: פרופ' ארנון אליצור, פרופ' אבי ביגלמן, פרופ' אלון הרשקו, ד"ר יובל טל ופרופ' אהרן קסל