(צילום: By paparazzza/shutterstock)
יהדות
"חזרנו עם גוף מפורק ונפש עייפה אבל עם נשמה מאירה"
חסיד ברסלב שחזר מאומן לאחר מסע ארוך ומפרך כותב לחבירו מכתב מלב אל לב: "הוכחנו לכולם, שאף אחד מאתנו לא נסע לבלות"
4 תגובות
(צילום: By paparazzza/shutterstock)
אא
אז הנה, חזרנו
מאיפה? נו משם, מהמקום המפחיד הזה, מאומן, זה שכולם סיפרו בידענות על האזעקות המאיימות (אלה שגם המשטר המקומי לא מתרגש מהם), על הטילים שחולפים מעל העיר (כמעט. במרחק 1000 ק"מ משם), ועל "הסרת האחריות" של ממשלת ישראל מאסון שאולי יקרה (כאילו שהייתה כזו פעם).
וכמעט שכחתי את הידיעה המרעישה, שרוסיה שלחה עשרה מל"טים להתאבד מעל אומן. כלומר, רוסיה תכננה לבצע מגה פיגוע טרור באופן ישיר באזרחים ישראלים שבאו להתפלל... תקראו שוב, ותגחכו בקול.
נסענו- מי ברכבת, מי בטנדר ומי באוטובוס,
נסענו- מי בשמונה שעות, מי בשמונה עשרה, ומי בעשרים ושמונה (!! תחשבו על המספר הזה רגע. באוטובוס. חמישים איש).
נסענו, והפעם הוכחנו לכולם, שאף אחד מאיתנו לא נסע לבלות, אלא אם כן הבילוי האידיאלי שלכם הוא להיות בדרכים בממוצע של הלוך ושוב כמעט מאה שעות.
נסענו, כמו תמיד, כדי לבכות באמת ולהתחנן- על קצת רוחניות, על התכלית, על הגאולה, על אמונה.
כדי לקיים את מצוות "ועשית ככל אשר יורוך", ולמלא אחר צאוותו האחרונה והמהדהדת של הרבי שלנו:
"ראש השנה שלי עולה על הכל".
וחזרנו, עם גוף מפורק ונפש עייפה, אבל עם נשמה מאירה. עם עוד רצון, עם עוד קרבת אלוקים, עם צרור ברכות קדושות לשנה טובה ומתוקה, וכמובן- עם עוד תפילות רבות- שנזכה שוב להגיע אל הקודש.
מעריץ שלכם, אנ"ש. אשרינו.
להמשך קריאה
שידור חי
