מסכת נדרים
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף כח עמוד א
* דינא דמלכותא דינא, אך לדעת שמואל מותר להתחמק ממוכס שאין לו קצבה (שנוטל כל מה שרוצה) ולדעת דבי רבי ינאי מותר להתחמק ממוכס העומד מאליו (ולא מטעם המלכות).
* דברים שבלב אינם דברים, אך במקום שהאנס מכריחו לנדור החשיבו את מה שבליבו שהוא מפרש בזה את דיבורו.
* לפי דעת רב אשי נחלקו בית שמאי ובית הלל אם חכם רשאי להתיר שבועה.
דף כח עמוד ב
* המשנה נקטה ברישא "יש להם פדיון" (ולא "קדושות ואין קדושות", לפי ביאור המפרש) - בגלל הסיפא של המשנה (ששם ההכרח הוא לנקוט "אין להם פדיון").
* האומר "הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו" - לדעת בר פדא: לאחר שקצצן פודן פעם אחת ודיו, ולדעת עולא: לאחר שקצצן אינו צריך לפדותן (כי הקציצה עצמה מוציאה אותן לחולין).