מקורב אל המלך: 10 עובדות מעניינות על עזרא הסופר

ביום ט' בטבת פקד אסון את עם ישראל ולכן אומרים בעשירי בטבת סליחות מיוחדות, בה כתוב: "זועמתי בתשעה בו בכלימה וחפר / חשך מעלי מעיל הוד וצפר / טרוף טורף בו הנותן אמרי שפר / הוא עזרא הסופר" - מיהו עזרא הסופר ובמה הוא תרם לעם ישראל בתקופה קשה זו? 

1. בספר דברי הימים מצוין כי עזרא הסופר הוא מהדור ה-23 למייסד הכהונה אהרון הכהן. הוא כונה "סופר מהיר בתורת משה" בשל בקיאותו האדירה בלימוד התורה. "ראויה הייתה התורה להינתן על ידו, אלא שבא משה רבנו וקדמו", מובא בעניין עזרא הסופר בתוספתא על מסכת סנהדרין. 

2. עזרא הסופר היה המוביל וחלק מהעולים מבבל אל ארץ ישראל בעלייה השנייה (שנה לאחר בניית בית המקדש השני) שכונתה בעקבות כך "עליית עזרא". כשעלה אל ישראל קרא ליהודים רבים לעלות עימו, אלא שלא כולם הסכימו מכיוון שחלקם היו עשירים וצברו הון רב שמיאנו לעזוב לטובת ארץ ישראל שהייתה שוממה. 

3. בא' ניסן עזרא הסופר קיבץ את כל העולים שהסכימו לעלות עימו אל ארץ הקודש אל גדות נהר אחד - שם חיכו לעוד מצטרפים יהודים במשך 3 ימים. בי"ב ניסן החלו עזרא ומצטרפיו לעלות ברגל אל ארץ ישראל וצעדו צעידה ממושכת, מתישה וארוכה לכיוון ירושלים. בחסדי ה' הצליחו העולים במשימתם ועברו בשלום את הדרך המסוכנת עד אשר הגיעו אל ארץ הקודש וכאשר הגיעו הקריבו עולה על המזבח לכבוד המאורע הגדול.  

4. עזרא, שהיה פקיד בכיר בממלכתו של מלך פרס, זכה לתמיכתו הגדולה של המלך שתרם כסף וזהב ביחד עם יהודי פרס לטובת עליית עזרא ולטובת בית המקדש. בזכות קרבתו אל המלך, הצליח עזרא, שניתנו סמכויות רבות בידיו, להביא לכך שיחוקקו את חוקי התורה במדינה.   

5. עזרא פעל רבות להשרשת לימוד התורה וקיום המצוות באופן מקרב ומחזק וללא כפיה, בדרך נעימה ומקרבת. "עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט", נכתב בספר עזרא. 

6. כשהגיע לארץ קרע את עזרא בצער את בגדיו, גזר את שערותיו והחל לצום - לאחר ששמע כי מתקיימים נישואי תערובת בעם ישראל (בייחוד בקרב העשירים). נאסף קהל גדול נאסף סביבו בדרישה וקריאות לסלק את הנשים הנכריות. עזרא לא הסתפק בכך וכינס אסיפה מיוחדת בעם, תוך שהוא מבטיח כי מי שלא ייטול בה חלק יוחרם רכושו. המבלך האסיפה השביע עזרא את הכהנים והלויים לעזור לו, וכמו כן השביע את היהודים להיפרד מכל אישה נוכרית.  

7. בראש השנה כינס עזרא אסיפה בשיתוף עם הכהנים והלוויים והחל לקרוא בקול מתוך ספר תורה. הלוויים תרגמו את לשון הקודש ליהודים ששכחו אותה ומששמעו את דברי התורה הנשגבים, פרצו העם בבכי על הצער שגרמו לקב"ה סכך שחיללו את התורה הקדושה. עזרא מיהר להרגיע את העולים אל ארץ הקודש במטרה לשמור על שמחה ולא להפוך את היום ליום אבל ואמר: "יום קדוש הוא לה'. אל תבכו ואל תתאבלו. ה' סלח לכם והשיב אתכם לארצכם. לכו, אכלו ושתו מאכלים טעימים ומשקאות מתוקים, ואל תהיו עצובים'. העם עשה כדבריו." 

8. עזרא היה מועמד ראוי בהחלט שהתורה תימסר אל העם על ידו, בשל תרומתו הרבה, עמלו בתורה ובקיאותו הגדולה בלימוד התורה והעברתה אל עם ישראל.  

9. עזרא יזם את העלייה אל ארץ הקודש והיה אחראי על הוראת הדרך ועל מתן מענה לשאלותיהם של הגולים. עזרא חיבר 10 תקנות שבחלקן משתמשים עם ישראל עד היום: 

א. קריאת התורה בימים שני וחמישי ובתפילת מנחה בשבת – במטרה שלא יעביר האדם שלושה ימים ללא לימוד תורה. 

ב. קיום ישיבות בתי הדין בימי שני וחמישי (שבזמנו היו ימי השוק בהם הגיעו אל העיר תושבבי הכפרים מסביב). 

ג. כיבוס הבגדים בימי חמישי – במטרה לפנות את ימי השישי להכנות לשבת. 

ד. טבילת בעלי קרי לפני שישבו ללמוד תורה, ולפני תפילה. 

ה. אישה הטובלת במטרה להיטהר צריכה לחפוף ראשית את ראשה. 

ו. אכילת שום מידי ערב שבת. 

ז. לבישת סינר לנשים למטרת צניעות.  

ח. אפיית לחם ביתי טרי בבקרים ע"י הנשים - במטרה לתרום לעניים שידפקו על הדלתות לבקש אוכל.

ט. עזרא דגל בריבוי מלמדי תורה לא חשש מקנאת איש ברעהו. הפוך, 'קנאת סופרים תרבה חכמה' - כך נהג עזרא לומר. אלא שגם כאשר יש מלמדים רבים על כל אחד מהם להזהר לעשות מלאכתו באמונה. 

י. כדי שיבינו את הכתוב בתורה, התיר עזרא לתרגם אותה לאשורית. 

10. ישנה מחלוקת לגבי יום פטירתו של עזרא הסופר - ע"פ הסליחה האשכנזית עזרא נפטר בט' טבת וכך מובא במגן אברהם ובספרי מפרשים אחרים של השולחן ערוך. לעומת זאת בסליחות של עדות המזרח מופיע כי תאריך פטירתו של עזרא הוא י' בטבת, כך מובא גם בספרים מסוימים כדוגמת: ספר היוחסין של הרב אברהם זכות.

11. המנהיג שהנהיג את עם ישראל לאחר עזרא הסופר היה נחמיה.