כ"א טבת: יום הילולה של בעל הידית - כמה דברים שלא ידעתם

"הצדיק מוולעדניק" מכונה גם בעל ה'שארית ישראל', וגם בכינוי הידוע 'בעל הידית'. הצדיק הקדוש רבי ישראל דב בער זצ"ל, היה אחד מתלמידיו הנודעים של רבי מרדכי מטשרנוביל זצ"ל. בעל הידית חיבר ספר אחד בשם 'שארית ישראל' העוסק במוסר ובדרכי החסידות וקירב לבבות רבים לעבודת ה'.

הצדיק ישראל דב נולד בעיירה קאטעלנע שבאוקראינה בשנת ה'תקמ"ט (1788), לרבי יוסף שהיה מלמד בתלמוד תורה, ולאימו הצדקת שבכתה דמעות כנהרות בעת הדלקת נרות השבת - בתפילה על בנה שיגדל להיות צדיק וגדול בתורה, בכיותיה היו נוטפים עד לנרות השבת ונכבים מדמעותיה. הצדיק הגאון רבי נחמן מברסלב העיד כי רבי ישראל דב יצא צדיק בזכות אימו שמסרה נפשה בתפילות ותחנונים עבור בנה.  

על אף שהתייתם בגיל צעיר, הצדיק רבי ישראל דב לא איבד רוחו ושקד בתורה הקדושה יומם וליל תוך מסירות גדולה. כבר בגיל צעיר הודבק לו הכינוי "העילוי מקאטעלנע".  

ענוותו של הצדיק, שלא חפץ כלל בפרסום עקב גדלותו, הייתה ניכרת אל העין והוא נהג ללמוד בצנעה ולהיחבא אל הכלים, גם כאשר היה אדיר בתורה. הצדיק היה ידוע מאוד כפועל ישועות גדולות וישנם סיפורים רבים המעידים על כך.

באחת הפעמים עזר הרב לאישה עגונה למצוא את בעלה שנעלם לפני שנים רבות ואמר לה כי בעלה נמצא בעיר "ליבוי" ועובד שם. ואכן כך היה. רבי ישראל דב בער קיבל במתנה את היכולת להביט פנימה ו"להרגיש" את הבריות: "כשעוברת בהמה ליד חלון ביתי, יכול אני להכיר עליה ולהבחין בכל המעשים שעשה בעל הבהמה מיום לידתו ועד עצם היום הזה", סיפר הצדיק באחת הפעמים. 

הצדיק נפטר בכ"א טבת שנת ה'תר"י (1850) ונטמן בעיר וולעדניק שבאוקראינה. הצדיק הבטיח כי כשם שעשה נסים והושיע אנשים בימי חייו, כך יפעל ישועות למי שיפקוד את ציונו, ובלבד שייגע בידית הציון שלו בלבד - יזכה שלא תשוב תפילתו ריקם. "אפילו אם לא יוכלו לגשת לקבר, יחזיקו בידית הדלת ויזכו להיוושע", אמר הצדיק (על כן מכונה רבי ישראל דב בער 'בעל הידית').