68 שנים לפטירת רבי אליהו מאיר בלוך זצ"ל

רבות נכתב על המצוקה הנוראה שאפפה את ארץ הקודש כאשר באו פריצים וחיללוה ובעזות מצח העלו את עם ישראל מארצות פזוריהם והעבירו אותם ואת ילדיהם על דתם. סיפורים מזוויעים נפוצו ברחבי הארץ על פקידי סוכנות הגוזזים פאות מעוטרות מילדים מתייפחים ומכריחים אותם בכוח לעבור על מצוות השם רחמנא ליצלן ולישזבן.

במשך הזמן היו כאלה שגם עשו מעשה ולא רק בכו על שבר בת עמם. אחד מהמעשים היה כפר הנוער "שדי חמד", שיזמה אגודת ישראל על מנת להציל את ילדי המזרח מהעברה על הדת.

כדי להחזיק את כפר הנוער על ההוצאות הכספיות העצומות שבו נשלח ר' שלמה לורנץ לארצות הברית וסייר בריכוזים היהודיים שבה כדי להביא ממון להצלת הילדים.

משהגיע לקליוולנד ציפה לו הרב בלוך, ראש הישיבה דשם, בפנים מאירות. הוא שמע על שליחות הקודש שלו ונחלץ לסייע בכל האפשר, ואף ניאות לסייר עמו בחוצות העיר ויחדיו לנקוש על דלתות בתי היהודים ולזכותם במצווה החשובה.

עברו יומיים ושלשה, ור' שלמה לורנץ פנה אל ראש הישיבה: "במהלך שהותי כאן גיליתי כי בני העיר, המשתייכים ברובם לתנועת ה"מזרחי", אינם ששים במיוחד לתרום עבר פרויקט של אגודת ישראל. נראה כי אם מישהו שמע אי פעם את השם "אגודת ישראל", היה זה בהקשרים שליליים בלבד. משכך, סבורני כי יותר מאשר ראש הישיבה מועיל לי באסיפת הכספים, מזיק הוא לעצמו בקשר הידידותי שדרוש לו כדי להמשיך להחזיק את הישיבה בקליוולנד. הפרד נא מעליי, אודה לכם מאוד על כל הטרחה עבורי, אך אין השכר הקטן שווה בנזק הגדול לישיבה".

ראש הישיבה ידע זאת יותר ממנו. במגירתו היה שמור מכתב של תעשיין עשיר שסיפר כי רצה לתרום לישיבתו אלף דולר, סכום גדול בימים ההם, אך מששמע שראש הישיבה מתעסק בהפצת "רעל אגודאי" חזר בו ולא יתרום מאום. אך למרות זאת נענה בניחותא: "שמע נא סיפור מאבי, רבי יוסף לייב זצ"ל.

"היה זה כשישיבת טלז שכנה עדיין בטלז שבליטא וחובותיה הכספיים היו קשים מנשוא. נשלחנו אני ואחי רבי אברהם יצחק לאמריקה כדי לקבץ מעות עבור הישיבה, אך ההצלחה ממש לא האירה לנו פנים.

"הסתובבנו בארץ הזהב כשכיסינו נותר ריק, עד שפנינו להרב מאיר ברלין, מראשי המזרחי שהיה קרוב משפחתנו, שבקשריו הענפים הצליח לעזור לנו והתחלנו לראות ברכה בעמלנו.

"באחד הימים פונה אלינו הרב ברלין ובידו ספר שחיבר אחד מגאוני ירושלים ובו האשמות חריפות ביותר נגד אחד מגדולי רבניה וגאוניה של תנועת המזרחי, כשהוא מסתמך גם על אבי רבי יוסף לייב בלוך ומצטט מפיו משפטים חריפים ביותר.

"הרב ברלין הודיע לנו כי אם הדברים נכונים אינו מוכן להמשיך לעמוד בקשר עם אבינו ולא לסייע לישיבתו, ורק אם דברי הספר כוזבים הוא רוצה לעזרינו אם אכן אבינו יכחיש את הדברים בכתב ידו.

"שלחנו בדחיפות את השאלה לאבי זצ"ל, והוספנו לשאול אם נכונים הדברים שנכתבו בשמו. אבי נענה כי שמע על כך שהרב הירושלמי מצטט בשמו דברים שאינם נכונים, והוסיף: 'זהו אינו סגנוני ואין זה דרכי להשתמש במשפטים פוגעניים אלו. אך מאידך אינני מעוניין להכחיש את הדברים כי אני מסכים בכל ליבי עם תוכן הביקורת'..."

הרב לורנץ מאזין בקשב ורבי אליהו מאיר בלוך ממשיך: "טענתי לאבי כי אם הרב ברלין לא יעזור לנו הישיבה יכולה לפשוט רגל מפאת חובותיה המעיקים עד צוואר, אך אבי ענה: 'אינני יודע מה תפקידי בעולם הזה, אם נועדתי להיות ראש ישיבה או שמא להיות סנדלר. אם נועדתי משמים להיות ראש ישיבה הרי שכך אישאר בכל מצב, ואם לאו – אני מוכן לשמש כסנדלר ובלבד שלא להתכחש לאמת!'".

סיים רבי אליהו מאיר בלוך בהתרגשות: "אני משתדל להמשיך בדרכי אבי. גם אם אני מוכן לוותר על הישיבה, אך על האמת לא אוכל לוותר!"

(מקור: ר' שלמה לורנץ בספרו "במחיצתם")