יהדות
שניים מקרא ואחד תרגום הינו החיוב של כל יהודי לקרוא פעמיים כמדי שבוע את פרשת השבוע ופעם אחת את תרגום אונקלוס על הפרשה. המקור לחיוב מופיע בגמרא (ברכות ח'): "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבן (שאין בהם תרגום),שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו" - כלומר מי שמקפיד על החיוב מובטח לו כי יאריך ימים שנים.
החיוב מופיע גם ב"שולחן ערוך" (אורח חיים סי' רפ"ה, א' ב'): "אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שניים מקרא ואחד תרגום, אפילו 'עטרות ודיבון'. אם למד הפרשה בפירוש רש"י – חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י".
הסיבה לחיוב בשניים מקרא ואחד תרגום היא על מנת שיפתח האדם את בקיאותו בתורה הקדושה. השולחן ערוך מסביר: "החיוב בתורה השמיעה והלימוד, כמו שאומרים בברכת 'אהבה רבה' 'לשמוע ללמוד'. והנה, השמיעה היא בשבת מספר תורה כשרה, כתובה כדת וכהלכה. ולכן ילמד קודם בחומש, ויעלה בקודש לשמוע מספר תורה".
מה עדיף לקרוא, תרגום רש"י או תרגום אונקלוס? ע"פ השולחן ערוך כדאי לקרוא את תרגום אונקלוס ככתוב: 'ויקראו בספר תורת אלוקים מפורש' - מפורש הכוונה לתרגום, ומדוע דווקא של אונקלוס? מכיוון שהתרגום ניתן בסיני ולאחר שנשכח חזר ופירש אותו אונקלוס מחדש.
לדעת הסמ"ג נכתב בספר המצוות שערך (עשין י"ט) כי עדיף לקרוא דווקא את תרגום רש"י, מכיוון שהוא מפורט ונרחב יותר ומובאים שם מדרשי חז"ל. ב'בית יוסף' נכתב כי טוב לקרוא את שני התרגומים מכיוון שתרגום אונקלוס חשוב בשל העובדה שניתן בסיני ותרגום רש"י עוזר יותר להבין היטב את הפרשה.
מר"ן השולחן ערוך המליץ לקרוא מעט מן הפרשה מדי יום לאחר תפילת שחרית ולסיימה בערב שבת. למי שאין די זמן לקרוא פעמיים, יכול לקרוא פעם אחת בלחש ביחד עם השליח ציבור את הפרשה, לקרוא אותה פעם נוספת בביתו - ולאחר מכן לקרוא גם את התרגום, ובכך ייצא ידי חובה.