כשרות: הדרך לשחיטת עופות

א: לפני חמישים שנה היתה כל אמא יהודיה הולכת לשוק קונה תרנגולת והולכת לשוחט השכונתי שכולם סמכו עליו, והיה שוחט לה את העוף, העופות אז גדלו בטבע ובשדות הפתוחות, אכלו מאכלים טבעיים והיו בריאים ולא נמצאו בהם בעיות בדרך כלל, לעמתם בעגלים ובכבשים נמצאו לעתים תקלות, והיו בעיות של סירכות בריאות, ניקור החלב ובדיקת הסכינים.

ב: בדורנו זה למעלה מארבעים שנה התהפכו היוצרות, והבעיות ההלכתיות החמורות נתרבו בעופות פי כמה מהבעיות בצאן ובבקר, הן בגלל שינוי שיטת גידולם, כליאתם במכלאות צפופות, דבר שגורם מזרז להתפשטות מחלות, אי יציאתם לחופש, אוכל מורכב מהורמונים לא טבעיים, התפתחות מהירה של העוף ויחד אתו התפתחות מחלות ותופעות שונות, הממציאות מחלות ריאה שונות, מחלות בצומת הגידים שכיחות, הן בנוסף ההכלאה בכלובים צפופים והתחככות מתמדת יוצרת בעיות צרירות דם בנוסף למחלות מתדבקות שונות. השם יצילנו.

ג: במקביל לכך חלו תמורות ושינויים במערך השחיטה של הבקר, וגם של העופות, השחיטה הפכה להיות מרוכזת, ונתונה תחת שליטה של טייקונים היינו בעלי ממון רב שהם נותנים את המילה, וגם לפעמים מובילים את ההנחיות, וזה משפיע על רמת הכשרות במישרין או בעקיפין, ואזכיר לדוגמא כמה מן הנושאים שמוכיחים בעליל את המצב הנחות יותר של שחיטת וכשרות העופות לעומת שחיטת הבקר.

ד: השוחטים והסכינים: טובי השוחטים, בעלי הנסיון הרב, מומחים ואנשי מקצוע , עוברים לשחיטת הבקר, כך שהמתחילים , המתלמדים, הסטגרים, באים לשחיטת העופות, בד"ץ רציני שמחפש הידור בכשרות, ודוגמת בד"ץ בני ציון, לא מתפשר ולוקח את השוחטים הוותיקים, המנוסים, ובעלי יראת השם וידע רב, דבר שכרוך בהכפלת שכרם, וגורם התייקרות המוצר, בנוסף העמדת סכין והכנתה הנכונה לשחיטה, באופן שתהיה חלקה וחדה כהוגן, מצריכה מיומנות וידע, וכמה פעמים כולל היום ערכתי סיור מקיף בכמה מהמשחטות ברחבי הארץ, נוכחתי מול שוחטים במקומות אחרים שלקח להם יותר מ - 45 דקות להחליק את הסכין ולהכשירה לשחיטה, כי לא כל אחד בקי יודע ומסוגל לכך, ואתה צריך לקחת את הטוב ביותר. ובשחיטת הבשר השוחטים הרבה יותר מיומנים ובקיאים.

ה: פרק זמן בעבודה : השוחט אמור להיות רענן, רגוע, מלא מרץ ועירני, אסור שיעבוד יותר מארבע שעות במשמרת, יש מקומות שלוקחים שוחטים שכבר שחטו במשמרת לפני הצהריים, ומעבידים אותם רצוף עד הערב. בנוסף הוא אמור לעבוד 20 דקות ולנוח להפסקה 20 דקות כדי שיוכל להחליף כח ולחזור רענן לעמדת השחיטה, במקומות רבים זה לא קורה, כי רוצים לחסוך בכסף, והתוצאה שהשוחט נשחק, עייף ולא עירני ומלאכתו משובשת ומליאת תקלות, וזה על חשבון הלקוח, כי הסוחר רוצה להרויח יותר תפוקה בזמן יותר קצר, דבר שאסור לקרות אצלנו בבד"ץ מהדרין.

ו: מהירות הליין : בעידן השכלולים הטכנולוגי והאוטומטים, הפך העובד למשועבד למכונה, ומהירות הליין נקבעת על פי צרכי המסחר והתחרות להפיק כמה שיותר תוצרת ולחסוך בזמן, דבר הפוגע ביעילות השחיטה והבדיקה, זמן סביר בקצב שהשוחט יכול לעבוד נכון, לוודא ששחט את שני הסימנים בעוף ולא גרם איזה מכשול חלילה, כי נמצא שהוא מאכיל נבילות, הזמן המכסימלי הנו 12 עופות בדקה לשוחט, וכן לבדיקות הריאה וצומת הגידין, צרירות הדם ושאר ענינים. במקומות שהבד"ץ אינו מקפיד ועוקב כל הזמן, מעלים את המהירות, וזה יכול להיות הרה אסון ומכשול נורא, בפרט אם העופות באותו יום חלילה נגועים בחששות.

ז: בדיקת הריאות - עוף חלק : בהחלט יש מושג כזה, לפני ארבעים שנה לא היה מצוי שיש בעיה בריאה של העוף, בימינו זה מצוי לא פחות מהצאן והבקר. הצפיפות, תנאי הגידול, פיתחו את הבעיות הללו והפיצו אותם, ולכן יש בזה הלכה של מיעוט המצוי, ויש פעמים שמגיעים משקי עוף שנגועים ב-40 אחוז טרף או אפילו ב -70 אחוזים, בד"ץ טוב ויעיל לא שוחט אותם וזה עובר לאלה שאינם מקפידים, כי הבודקים מתקשים להחליט ולבדוק היטב בפרק זמן כזה קצר בבעיות כל כך רצופות. וכשיש מעל 10 אחוז טרף מפסיקים את השחיטה.

ח: צומת הגידין : כל מי שמצוי בשחיטת עופות היום יודע כי לפני 10 שנים לא היתה הבעיה מצויה, אך כיום היא בהחלט מצויה, ויש למעלה מ- 5 אחוז טריפות בצומת הגידין שהן קרועות או מקולקלות, וזה טרף גמור. ולכן חובה לבדקם, במקומות שלא בודקים יכולים בקלות להגיע למצב של טריפה.

ט: ההכשרה : במקומות מהודרים מנקים היטב את הצילר, הוא המיכל הענק שבו משרים את העופות ל - 30 דקות לפני ההכשרה, ומקפידים שיהיה נקי לחלוטין ומצוחצח במי סבון, משיירי הדם והשומן של העופות שהושרו בו קודם לכן, כי לעולם לא תדע מה עלה בגורלם ומה היתה רמת הכשרתן, כמו כן יש להקפיד על החלפת המים כל 4 שעות כי הפכו אדומים כדם מרוב העופות שהושרו בתוכם. ויש רבים שאינם מקפידים על כל זה. כמו כן סולם ההמלחה צריך ניקוי יסודי משיירי מלח ודם ושומן של הקודמים, והקפדה שהסולם יעבוד 75 דקות ולא 60 דקות, מפני הפועלים המכשירים שמקפיצים את העוף ולא תמיד העופות הנמלחות מונחות בראשית הסולם אלא כמה צעדים קדימה.

י: ההשגחה: כאן נכנס גורם חשוב ומכריע בטיב הכשרות, חייבים למנות צוות משגיחים ומשגיח כללי, המשגיחים מפקחים כל אחד בגיזרה שהוא מופקד עליה, מהירות הליין, נקיונו, האיברים הפנימיים, מיכלי הטריפות, עגלות הכשר ולא חלק, לבל יתערבו או יבואו בשום מגע בדרך עם העופות החלק. משגיח על צרירות דם ושברים בעוף, הבודק ידנית כל עוף, משגיח צמוד על המליחה, משגיח כללי המסתובב בין האולמות וגם מלווה את המשגיחים לחדרי הקירור ונעילתם במנעול מיוחד כשמפתח בודד בידו בלבד, פיקוח על אולם הפירוקים, שם מתחלק העוף למנות שונות, גרונות, איברי פנים, כנפיים, שוקיים, חזה, שניצל פרוס ועוד, לסמן אותם בשני סימונים שהוא חותם בתוך חותם, עד לחדרי האריזה, ושם לסמן לפחות בשלש סימונים את האריזה האטומה מחשש לפירוקה. כתבתי רק חלק מעבודת הקודש המתבצעת יום יום שעה שעה וכל רגע מהיממה על ידי משגיחים מסורים ויראי שמים, הנאבקים על כך במסירות נפש שעם ישראל יאכל את העוף הכי כשר ומהודר, ללא כל החששות שאנחנו רואים בעינינו כאשר אין תשומת לב נכונה, לכן, כמה טוב לרדת לשטח, לפקח ולראות, ולא להיות ניזונים משמועות דמיוניות. דבר נוסף שקיים בעוף והוא כי העוף אם תהיה בו שאילת כשרות חלילה לא ניתן יהיה לזהותו ולעלות על עקבותיו, בבקר וצאן יש מספר זיהוי אישי לכל אחד וניתן לזהותו אותו ואת חלקיו. מתוך האתר של הרב "בן ציון מוצפי" - שאלות ותשובות