"אני נשבע": הלאו החמור יותר מלא תרצח

את הביטוי?
כמובן, שגרת לשונו של יהודי שמנסה לאמת דבריו.
היהודי הזה עבר על עשרת הדברות?
אם אמר "נשבע לך באלוקים", עבר על אחד מהלאוים של עשרת הדיברות.
בדיוק כמו 'לא תרצח', ולא 'תנאף', הוא עובר על 'לא תשא'.
אבל יש מי שחולק...
יש מי שחושב שהלאו הזה של 'לא תשא' יותר חמור מ'לא תרצח'
וכך כותב ה'אבן עזרא':
"ורבים חושבים כי הנושא שם לשוא לא עשה עבירה גדולה, ואני אראה להם כי
היא קשה מכל הלאוין הבאים אחריו.
כי הרוצח והחוטא שהם עבירות קשות, לא יוכל כל עת לרצוח ולנאוף... כי יפחד.
ואשר הרגיל את עצמו להישבע לשוא, ישבע ביום אחד שבועות אין מספר!!!
וכל כך הוא רגיל בעבירה הזאת, שלא ידע שנשבע.
ואם אתה תוכיחנו: "למה זה נשבעת עתה?"
אז ישבע שלא נשבע - מרוב רגילותו בה.
כי לפני כל דבור יקדימו שבועה, והוא להם לשון צחות.
ואילו לא היה בישראל רק זאת העבירה לבדה, תספיק להאריך הגלות, ולהוסיף
מכה על מכותינו.
ואני אראה לכם כמה הם משוגעים: כי הרוצח אם ירצח אויבו, מילא תאותו
בנקמתו. גם החוטא כן לפי שעתו, והגונב מצא הנאות לצרכו, ועד שקר - להתרצות
או להתנקם.
והנה הנשבע לשקר, בכל עת שאין עליו שבועה, הוא מחלל שם שמים בפרהסיא בלא
הנאה שיש לו...".
לעשות עבירה בלי הנאה – זה נקרא משוגע!