המתנגד שהפך לחסיד - סיפור לשולחן שבת

בשכונתו של חסיד אחד, מחסידי הצדיק רבי משה מצ'ורטקוב, גר סוחר
אמיד שהיה לועג למנהגי החסידים לפנות לעזרת רבם כל אימת שנתרגשה
עליהם צרה ומצוקה. לסוחר זה היתה בת יחידה, שזכתה מאביה ומאמא לכל
הטוב המזומן לאדם בעולם הזה. לימים, חלתה הבת במחלה אנושה, וכל
הרופאים שהובהלו אל מיטתה, לא מצאו לה מזור ומרפא. ראה החסיד את
פניו הקודרים של שכנו, ואמר לו: שמע לעצתי, ולך אל הצדיק מצ'רטוקוב,
שכבר גלה כוחו במקום שכלה כוחם של רופאים נודעים. בתחילה נדהם האיש
מהצעת שכנו, כי נזכר שהיה שופך כל הימים קיתונות של בוז כלפי החסידים
ומעשיהם. אולם כשנוכח לדעת שכלו כל הקיצין, וחיי בתו היחידה תלויים על חוט
השערה, נעתר לדברי שכנו החסיד, ונסע לחצרו של רבי דוד משה מצ'רטוקוב,
כדי לבקש באמצעותו רחמי שמים. עיין הצדיק בפתקת הבקשות שהושיט לו
האיש, וקרא אליו בקולו הרך: 'מה אומרים הרופאים על מחלת בתך?' – 'לצערי
הרב, נואשו הרופאים מלמצוא לה רפואה' – השיב האיש בעינים דומעות. 'כך

אומרים הרופאים?!' – שאל הרבי בהתרגשות, והחל מהלך בחדרו מצד לצד,
והרי כבר קבעו חז"ל בענין זה הלכה פסוקה: "ורפא ירפא" [ברכות ס' א'] "מכאן
שנתנה רשות לרופא לרפאות".
נמצאנו אפוא למדים מכאן, שלרופאים יש רשות להביא ישע ורפואה
לחולים, אך אין להם רשות לומר נואש לחייהם. הצדיק הרהר קמעה, והוסיף:
בתפילת שחרית אנו אומרים: "מצמיח ישועות, בורא רפואות..." ולא אומרים
"הצמיח ישועות וברא רפואות". ובכך אנו מצהירים באמונה שלמה, שהקב"ה
בורא בכל שעה ושעה רפואות הנצרכות לחולים. הצדיק נפרד מהאיש בברכה,
שה' ישלח רפואה שלמה לבתו החולה, והזמינו לשוב ולבשר לו על – כך
במהרה. נפעם ונרגש מן השהיה במחיצת הצדיק ומברכתו, שב הסוחר לביתו.
ולמרבה הפלא, חלה התאוששות רבה אצל בתו החולה. ולא עברו ימים
מרובים, והבת החלימה כליל ממחלתה, ואביה שינה את אורח חייו מן הקצה
אל הקצה, והיה לאחד מחסידיו הנאמנים ביותר של הצדיק רבי משה דוד
מצ'רטוקוב...