סיפורו של משמח הלבבות מרחוב ממילא

"על הבמה הרגשתי מאד בנוח", אומר האמן יוסף סיקוראל, "אבל היה בי רצון לעשות משהו מעבר, וגם לפגוש עוד יותר את הציבור", ומהמקום הזה נולד הרעיון להפוך לאמן רחוב.

"התחלתי ברובע היהודי", הוא מספר. "בוקר אחד הגעתי עם הגיטרה שלי, פתחתי את נרתיק הגיטרה לפני והתחלתי לנגן ולשיר. אנשים עברו, זרקו מטבעות, ואם מישהו התעכב, שלפתי לו ספרון של התעוררות". ומאז הכל היסטוריה.

ויש גם את עניין הברכות. לא מעט אנשים עוצרים ומבקשים ברכה מהרבי המזמר. הוא מצידו מברך ומבקש מהם לומר שוב ושוב רק מילה אחת: תודה.

"אני מספר לאנשים שהכוח של המילה 'תודה' לבורא עולם, היא עצומה. בדידי הווה עובדא. פעמיים בחיי עמדתי בצומת שבה השתמשתי במילה תודה לה' וראיתי ישועות. שני ניתוחים שהבן שלי היה צריך לעבור, וכשהודיתי לה' על כל הטוב שיש לנו בעולם שלו, הבעיות נעלמו והוא לא נזקק לניתוח. בבית החולים שאלו אותי לאן נעלמו הבעיות הרפואיות. רציתי לומר להם שאמרתי תודה, אבל הייתי בטוח שיאשפזו אותי בו במקום...

"וברצינות, זה ממש עובד. אני אומר תודה, כל הזמן, לה'. תגידו תודה, תודו לאבא שבשמיים ותראו כמה טוב הוא מרעיף עליכם. את זה אני אומר לילדי בר־מצווה שעוברים כאן ומבקשים ברכה, למעוכבי שידוך, לחולים ולכל אדם שמבקש ישועה. אני לא רב, בטח לא פועל ישועות, אבל אני יכול להמליץ מהניסיון האישי שלי"...

(מגזין "ניצוצות" ניסן תשע"ח)