יהדות
כתב רבנו יונתן בן עוזיאל שהמצנפת באה לכפר על גסי הרוח,
בעלי הגאווה. וכתב בספר אורחות צדיקים, שהגאווה היא פתח
לרעות רבות, ולא ראינו כזאת רעה בכל המידות, ולכן צריך
האדם להתחכם ולדחות אותה במקום שאינה ראויה בה.
מספרים על הצדיק ר' זושא שכל ימיו היה מסתפק במועט והיה
עובד את השם בשמחה. והנה כשהגיעה בתו לפירקה והיתה
צריכה להתחתן, לא היה לאביה כסף לחתן אותה. אך ר' זושא,
ששם מבטחו בקב"ה, התפלל ונענה. הוא קיבל מכתב מרבו שבעיר
הסמוכה, שיש לו עבורו 300 רובל, בעבור חתונת בתו...
הלך ר' זושא בשמחה לקבל את המתנה מרבו, ובדרך חזרה עצר
באחת העיירות שנשמע מתוכה קול המולה, צעקות וקולות של
בכי בקעו מאחת האכסניות. מה קרה? אישה אחת אלמנה, היתה
צריכה לחתן את בתה, והשתדכה עם בחור מוצלח, אך האלמנה
הבטיחה לתת לחתן 300 רובל, והיום הוא יום חופתה.
הכל מוכן לחתונה, אך כשבאה האלמנה לתת את הכסף, לפתע גילתה
שהכסף נעלם, ומאחר שאין לה כסף לתת לחתן, מסרב הוא
להתחתן עם בתה, וכעת היא בוכה על הגזרה שנחתה עליה...
כששמע זאת ר' זושא, השתיק מיד את כולם, ואמר להם בשמחה:
אני מצאתי את הכסף האבוד, תאמרו לאלמנה שתבוא לקחת את
כספה! מיהרה האלמנה בהתרגשות ובאה לפני ר' זושא והחלה
לשבח ולפאר אותו על המעשה שעשה, וכל אנשי העיר הצטרפו
אליה והיללו גם הם את ר' זושא.
לאחר מכן ביקשה ממנו האלמנה שישיב לה את כספה, כדי שתמהר לתת אותו לחתן,
ויוכלו להתחיל בחתונה. ר' זושא הביא לה 270 רובל בחזרה.
מה זה? שאלה האלמנה... מגיע לי שכר טרחה, אמר. כמו שנהוג
10 אחוז למוצא האבידה. כל העיר עמדה על הרגליים, מה זה
צריך להיות?! ממתי לוקחים חוזים על אבידה? איזה מן יהודי
שפל זה! וכולם סילקו אותו בבזיונות וצעקות.
הגיע הסיפור לאזני רבו של ר' זושא, והוא לא האמין למשמע
אזניו... שר' זושא יבקש עמלה על מציאת אבידה?
מיד הבין הרב מה עשה ר' זושא עם הכסף שנתן לו, ושלח לו
מכתב: אשריך על המעשה שעשית, שבזכותך זכה הזוג להקים
בית בישראל, וגם שימחת אלמנה, אבל מדוע דרשת שכר טירחה?
ענה לו ר' זושא: כאשר הודעתי לאנשי העיר שמצאתי את הכסף,
נכנס בלבי יצר הרע והחל לומר לי: זושא, עשית מצווה כל כך
גדולה, שעוד לא זכה איש לעשות מצווה שכזו! אתה גדול הדור,
אין כמוך בעולם כולו! ועוד אח"כ באו אנשי העיר ושיבחו אותי.
הרגשתי שאני עומד ליפול לגאווה וכבוד, ולכן ביקשתי שכר טרחה
וע"י כך קיבלתי בזיונות, וניצחתי את היצר!