'החיים קשים': מה אתם 'סוחבים' על עצמכם?

השליחות בראי הפרשה – כי תשא

אנחנו 'סוחבים' את החיים או שהחיים 'סוחבים' אותנו?

נתחיל לשאול את עצמנו: "מה יש לי על המשא?" – טעות. זו שאלה שגויה, מפני שבין כה ובין כה יש לי משא, אלא עלינו לשאול את עצמנו: "איך אני נושא אותו את המשא?"

בפרשת כי תשא מתואר שעם ישראל מחכה למשה שירד מהר סיני, היעדרותו הממושכת של משה גורמת לעם לחשוב שמשה כבר לא ישוב, ומנקודה זו מתחילה הידרדרות רוחנית עד שהם מגיעים לחטא הגדול והידוע, חטא העגל. משה רבנו יורד מההר ושובר את לוחות הברית כתוצאה מהמעשה המאכזב של העם.

חטא העגל הוא הסימן לפורענות הכי גדולה שהייתה עד אז. למעשה ניתן להשליך את החטא הנורא גם לימים שלנו, העבודה הזרה הזו נכנסת לכל תחום בחיינו.

ולרגע קט נקפוץ לנושא הממון שמביא רבנו בחיי בפרשתנו: רבנו בחיי מסביר את השתלשלות האוימה של חטא העגל זו שרודפת אותנו עד היום: חטא העגל של ימינו ניכר במרוץ אחר הממון. העבודה הזרה הזו משדלת אותנו להתמיד במרדף האינסופי אחר העבודה סביב השעון. עוד לעבוד ועוד קצת כסף לכיס.

אם נעבוד יותר, לא נרוויח יותר. הנקודה הזו של רדיפה אחר העבדות (סליחה, העבודה) עשויה להיות מחשבה גלותית של עבודה זרה, מין שעבוד. מה הטעם לחשוב שהבוס הוא זה שנותן לי את המשכורת? כי הרי כמות שעות העבודה היא לא זו שתניב את סכום הכסף, אלא הכסף, הסכום שתראו בבנק, מגיע הישר מידיו של הקב"ה, והוא זה שאחראי על העו"ש שלך.

ובחזרה לפרשה: אז אחרי כל שבירה מגיע תיקון?

בפרשתנו מופיעים האירועים הנוראיים כמו חטא העגל ושבירת הלוחות הראשונים. אח"כ עם ישראל מקבל את הלוחות השניים שמהווים סמל לתיקון.

המשא שלנו לא קל, הוא כבד, ונושא איתו המון כאבי פרקים וכאבי לב. ההמתנה הבלתי נגמרת לישועה (למושיע) עשויה להיות מאתגרת, לא קלה. עד כדי כך שמנסים 'לסחוב' עוד יום. ועל אף השבר הגדול, משה רבנו יורד עם הלוחות הראשונים ומזדעזע. גם אז – אין אפשרות לתקן את כל העוון?

אבל ה' יתברך שהוא רחמן, אוהב את ישראל, למרות שאספסוף מנסה למשוך אותם וגם אפילו אם הוא כבר 'שבר' אותם. עדיין 'הטוב כי לא כלו רחמיו'. גם אז ה' נותן אפשרות לתקן.

ותשאלו את עצמכם: איך אתם נושאים את המשא שלכם? או שמא הוא דווקא זה ש'מסיע' אתכם? תתחברו לקול הפנימי שלכם. נכון, כולנו חווינו קשיים, אתגרים, מחסומים, כישלונות, הכל נכון. ועל אף כל זאת – עדיין יש לנו יכולת לחזור ולתקן את מעשינו, כפי שניתנים לבני ישראל גם הלוחות השניים.

ועוד נקודה קטנה לסיום: אולי דווקא הלוחות השניים האלו שמגיעים אחרי ההתרסקות הגדולה – אולי אלו יותר חזקים מהקודמים להם.