יהדות
מובא בליקוטי מוהר"ן (ח"ב תורה ה'),שבראש חודש ניסן, על ידי שעיר ראש חודש שהוא בחינת הקטורת, זוכים להתחדשות הרצון, "ועל כן עיקר התחדשות הרצון הוא בניסן".
ואכן בימים אלו אנו קוראים את פרשת ההתחדשות שבתורה: "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם" (שמות יב, ב),ואנו עומדים בפתחו של חודש ניסן שהוא ראשית השנה הבאה עלינו לטובה. בימים אלו מתחזק הכח הנפשי של ההתחדשות, ולכן בימים אלו הכל חי ופורח ומתחדש, וזהו זמן האביב (אב לי"ב חודשי השנה),שהוא זמן של פריחה, צמיחה, גדילה וחיות חדשה בתוך הבריאה.
תלמד מהילדים!
ולכן השבת הזו היא זמן של התחדשות, להפסיק להיות זקן, להתחיל מחדש כמו ילד קטן. הרי המצווה הראשונה שה' נותן לישראל בראשית הווייתם לעם זו ההתחדשות, "החודש הזה לכם ראש חודשים". לפעמים צריכים להסתכל על ילדים קטנים איך הם קופצים, מתלכלכים בחול, רצים, מתחדשים בכל רגע, כי מכל דבר צריכים ללמוד לעבודת ה'. המילה ילד מלשון נולד, שהוא כל רגע כאילו נולד מחדש, וזאת עלינו ללמוד מהם וכך להתנהג.
אבל על-פי רוב אדם נוטה יותר להתנהג כזקן. היצר הרע מנסה להפיל כל יהודי לשינה בעבודת ה' ואז הוא מתנהג כמו זקן בלי שום התחדשות. אבל בלי התחדשות אין חיים, כי הקדוש ברוך הוא נותן לנו בכל רגע ורגע חיים חדשים שהם בעצם נביעה והתחדשות, ולכן צריכים להילחם ביצר שרוצה להפיל אותנו לשינה וחוסר התחדשות.
הילד מול הזקן
מובא בשם ר' לוי יצחק בנדר (בספר לוית חן) שמפרש את מה שמספר רבינו (במעשה מבעל תפילה) שהרוח סערה חטפה את התינוק, שעבודת הסטרא אחרא היא שרוצה לחטוף בעיקר את התינוק, היינו ימי הילדות וימי הבחרות, שהם בחינת כח ההתחדשות. כי הרוח סערה רוצה בכל כוחה לשבש את ההתחדשות ולמנוע מן האדם להתחדש. היצר הרע נקרא בספר משלי (ד, יג) "מלך זקן", כי הוא היפך ההתחדשות, ועל ידי שלוקח לאדם את ההתחדשות הוא נחלש ונופל לעבירות ומתייאש רחמנא ליצלן.
אבל על היצר הטוב נאמר (שם) "ילד מסכן וחכם", ילד מלשון לידה, שבכל פעם הוא נולד מחדש, סוד ההתחדשות, כי צריכים תמיד להתחדש. רבנו הק' אמר על עצמו שבכל נשימה שהוא מוציא הוא מתחדש. אמנם רואים מכך את הגדולה של רבינו, כי אנחנו מתחדשים אחת לשבוע או יותר לפעמים פעם ביום וכו', ולהתחדש בכל נשימה רק הצדיק האמת יכול. ובכל זאת, הרי רבינו דרש גם מאיתנו להתחדש והזהיר ואמר שאסור להיות זקן.
ולכן אנו צריכים בכל פעם להתחדש ולהיות כתינוק שנולד, לחשוב כאילו מעולם עוד לא התפללתי שחרית, מנחה, ערבית, מעולם לא למדתי תורה וכו', וכך לגשת לכל מצווה ממש כילד קטן שרק התחיל! זה מצוי הרבה שמי שעובד את ה' במשך השנים נופל לזקנה ולעצלות ולרגילות, וצריכים לראות שלא ליפול לזקנה, ולהתחדש ע"י תפילה בהתלהבות, צעקה בתפילה וכו'.
סוד האפר והעפר
לפי מה שדיברנו מובן מדוע קוראים פרשת פרה לפני פרשת החודש, שבפרשת פרה מוזכרות גם בחינת האפר וגם בחינת העפר ("וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה", "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"). בחינת האֵפֶר אין בו ממשות כלל, וכל המציאות של אפר מראה על העבר, נכון שהיה כאן מציאות כלשהי, אבל היא נשרפה, היא שייכת לעבר, לכן אפר פרה זה בחינת מוות. אבל לעפר יש כח המצמיח, למרות שמצד עצמו אין לו שום כח (ולכן בביטול חמץ אנו אומרים 'לבטיל וליהוי כעפרא דארעא') בכל זאת מהעפר צומחים כל הדברים שבעולם.
והמעלה הגדולה של הפרה היא שהיא מאחדת את שתי הבחינות, אפר ועפר. בכל רגע ורגע יש לנו את בחינת "אפר" שהרי הרגע שחלף עבר ונגמר וכלה לגמרי, אמנם אנו מצרפים את ה"אפר" – שחלף ומת – לבחינת ה"עפר", שזו בחינה של התחדשות וצמיחה בכל רגע ורגע מחדש. וזו המעלה של הפרה האדומה.
לכן אנו קוראים את פרשת פרה לפני פרשת החודש, כי אנחנו מוכרחים את בחינת האפר והעפר בשביל להבין איך אנחנו זוכים להתחדשות.
יהי רצון שנזכה בזכות קריאת פרשת החודש להתחדשות תמידית וחיות פנימית אמיתית בכל מעשינו, ונזכה לגאולה הכללית והפרטית שהיא חידוש העולם כולו במהרה בימינו אמן.