מסכת נזיר
דף מו עמוד א
* לדעת רבי אליעזר: מותר לנזיר לשתות יין "אחר המעשים כולן" (=לאחר הקרבת כל הקרבנות והתגלחת),ולדעת חכמים: מותר "אחר מעשה יחידי" (=שנזרק עליו אחד מן הדמים [תוס']). (והגמרא מבארת את טעם חכמים).
* רב (בלישנא קמא) חידש שלדעת רבי אליעזר גם התנופה מעכבת את הנזיר מלשתות יין.
דף מו עמוד ב
* נזיר ממורט (=שאין לו שער) - לדעת ב"ש: אינו צריך להעביר תער על ראשו, לדעת ב"ה: צריך. (ומבאר רבינא בלישנא קמא שלדעת ב"ש אין לו תקנה).
* לדעת רבי שמעון: נזיר שגילח על שלמים שהביא בתורת נדבה (ולא לחובת נזירותו) - יצא ידי חובת תגלחת ולא צריך לחזור ולגלח. (ובתנאי שיביא אח"כ את קרבנותיו כהלכה).