מסכת נזיר
דף ס עמוד א
* המשנה (בסוף הדף הקודם) עוסקת בדין נזיר שנתעוררו בו שני ספקות ביום הראשון לנזירותו: שמא נטמא ושמא נעשה מצורע מוחלט, ובגמרא (בעמוד זה) מובאת ברייתא המבארת את סדר הבאת הקרבנות של נזיר זה (והגמרא מבארת את הברייתא).
* לדעת רבי שמעון: ספק מצורע מביא אשם ומתנה שאם הוא מצורע האשם יהיה לחובתו, ואם הוא לא מצורע האשם יקרב בתורת שלמי נדבה.
דף ס עמוד ב
* הגמרא מפרטת את משך הזמן שהנזיר (במקרים השונים: טמא ספק ומוחלט ודאי, מוחלט ספק וטמא ודאי, טמא ודאי ומוחלט ודאי) צריך להמתין עבור אכילת קדשים ושתיית יין וטומאה למתים.
* הגמרא מבארת מדוע תגלחת לחובת צרעת (של ימי חלוטו או ימי ספרו) לא מועילה גם לחובת נזירות (של נזיר טהור או נזיר שנטמא).