מסכת סוטה
דף ג עמוד א
* לדעת רב נחמן בר יצחק: אין קינוי אלא לשון התראה.
* אדם עובר עבירה בסתר והקב"ה מכריז עליו בגלוי.
* אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנסה בו רוח שטות.
* אין אדם מקנא לאשתו אא"כ נכנסה בו רוח טומאה/טהרה.
* "וקנא את אשתו" / "לה יטמא" / "לעולם בהם תעבודו" - לדעת רבי ישמעאל: רשות, לדעת רבי עקיבא: חובה.
* לדעת רבי ישמעאל: כל פרשה שנאמרה ונישנית לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה.
דף ג עמוד ב
* אחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן - אתה רשאי לקנותו בעבד.
* בתחילה קודם שחטאו ישראל (בעריות) היתה שכינה שורה עם כל אחד ואחד, כיון שחטאו נסתלקה שכינה מהם.
* כל העושה מצוה אחת בעוה"ז ממקדמתו והולכת לפניו לעוה''ב, וכל העובר עבירה אחת בעוה''ז מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין.
* עד אחד שבא ואמר שראה אשה שנטמאה - לא נאמן, והמקור לכך הוא מגזירה שוה ("דבר" "דבר").