מסכת סוטה
הדף היומי - סוטה ה'- י"ב ניסן
דף ה עמוד א
* גם בעמוד זה מובאות כמה דרשות העוסקות בגנות אדם שיש בו גסות רוח.
* כל אדם שיש בו גסות הרוח - לסוף מתמעט / ראוי לגדעו כאשירה / אין עפרו ננער / שכינה מיללת עליו / אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם / אפילו רוח קימעא עוכרתו / לסוף נפחת.
* לדעת רב: תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית של גאוה (שלא יהו קלי הראש מסתוללין בו ויהא דבריו מתקבלין עליהן בעל כרחם), ורב נחמן בר יצחק חולק על כך.
* אין תפלתו של אדם נשמעת אא"כ משים לבו כבשר (שהוא רך ולא כאבן שהוא קשה).
דף ה עמוד ב
* מי שדעתו שפלה - מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם, ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת.
* כל השם אורחותיו בעולם הזה (מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה) - זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה.
* לשון של קינוי זה אם אומר לאשתו "אל תסתרי עם איש פלוני" ולא אם אומר לה "אל תדברי עם איש פלוני".
* הגמרא מבארת מדוע אם מת קודם שהשקה את אשתו (לאחר שקינא לה ונסתרה) ואין לו בנים - חולצת אך לא מתייבמת.
This is a modal window.