מצמרר: מה הסיבה שהקב"ה לוקח אחים בתקופה האחרונה?

כידוע לכולם, בשבוע האחרון - במהלך חג הפסח, איבד עם ישראל עוד 2 זוגות אחים. פעם אחת 2 אחיות לבית משפחת "די" ובפעם השנייה, אח ואחות לבית משפחת "סער". הזוג הראשון בפיגוע רצחני והזוג השני באחד מפלאי הטבע שהקב"ה מביא לעולם – שיטפון גדול בדרום עקב גשמים רבים. ובהמשך, נסתלקה לבית עולמה גם האם של 2 האחיות למשפחת די שנפגעה עמם בפיגוע הנורא, ונפטרה מפצעיה במהלך ימי החג.

וכל זה בחול המועד פסח - ה' ירחם.

דיברנו כבר לפני כמה חודשים - למי שזוכר, שכל אחד רואה כמה יד ה' מתוחה עלינו, ובעיקר בקטילת אחים. אח ואחות, אח ואח, אחות ואחות...

זה התחיל עם 2 ילדים קטנים למשפחת פלאי- בפיגוע בערב שבת, והמשיך עם 2 אחים בוגרים לבית משפחת יניב. ולאחר מכן 2 אחיות לבית משפחת די, וגם אימן בחול המועד פסח, ולאחר מכן אח ואחות לבית משפחת סער בשיטפון בדרום במהלך החג.

יש לנו את כל הסוגים: אח ואח, אח ואחות, אחות ואחות, ילדים קטנים, בוגרים, אימא ובנותיה – ה' ישמור וירחם!

שלא יאמר אדם: רק גדולים, ולא קטנים, או רק קטנים ולא גדולים, רק בנים, רק בנות, וכו'... יש לנו לצערנו מכל השילובים.

כל אחד שמתבונן ושואל על מה עשה ה' ככה? מה חורי האף הגדול הזה? הרי לא נחשוד חלילה בקב"ה שעושה משהו שלא בצדק חלילה. הקב"ה תובע מאיתנו משהו. ואסור לאטום עיניים ואוזניים ולעבור לסדר היום כאילו לא קרה כלום!?

אבל קרה כאן דבר נוסף, שבמשפחת די, חוץ מן הבנות האחיות- נלקחה לבית עולמה גם אימן ע"ה.

ישבתי וחשבתי - רבותי - מה מתחולל פה?

אני רוצה לומר דבר אחד - אולי הקב"ה ישמע צעקתנו ונאקתנו ויאמר למלאך המשחית "הרף!"

בזוהר הקדוש בפרשת בלק  (מביא אותו ספר "קו הישר" בפרק לא'): מסופר של על רבי אבא והחברים הלכו ביחד עם רבי אלעזר בדרך אל רבי יוסי בן לקוניה – חמיו של רבי אלעזר. באה יונה אחת והחלה לצפצף בפניו של רבי אלעזר. הוא הבין את שפתה ואמר לה "יונה כשרה, ודאי את תמיד היית בשליחותך...לכי ואמרי לרבי יוסי- הרי החברים באים אליך ואני עמהם, ואל יפחד... כי יתרחש לו נס בעוד 3 ימים ולא יפול עליו פחד... כי בשמחה אנו הולכים אליו." הלכה היונה אצל רבי אל רבי יוסי בן לקוניה וחזרה עם מסר ממנו לרבי אלעזר: "הייתי אצל חמיך והוא מסר לך הודעה שהוא בצער גדול כי חבר שלו, רבי יוסי בן פקיעין גוסס... ויש לחמיך צער גדול מזה."

בעוד שהיו מהלכים בדרך, בא עורב והודיע לרבי אלעזר שרבי יוסי בן פקיעין, נפטר. החליט רבי אלעזר לשנות כיון ובמקום ללכת אל חמיו, ללכת אל רבי יוסי בן פקיעין לטפל בקבורתו- שהשאיר רק 2 ילדים קטנים- אח ואחות. לגמול חסד של אמת עם הנפטר. שהיה כמו רימון מלא תורה.

כיון שהגיעו לעיר של רבי יוסי בן פקיעין - יצאו לקראתם כל העיר...והלכו כולם לבית של רבי יוסי בן פקיעין ונמצאו אותו מת כשבנו הקטן צמוד אליו מרר בבכי.

אותו  בן קטן לא הניח לאף אדם שיתקרב אל אביו- נעל את הדלת ולא הניח לאף אחד להיכנס פנימה היכן שמונח אבין המת, הוא היה ומרר בבכי. הבן היה לבדו בסמוך לאבא המוטל על הרצפה.

פתח התינוק (הילד הקטן) את פיו ואמר: "ריבונו של עולם- כתוב בתורתך 'כי יקרה קן ציפור לפניך בדרך ובתוכו אפרוחים או ביצים, שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך'. כתבת בתורתך שאם אדם מוצא קן ציפור - יש לו לשלח את האם ואז לקחת את הבנים. 'לא תיקח האם על הבנים'.  ריבונו של עולם- קיים דבר זה שבתורה- הבטחת שאם מוצאים קן ציפור - צריך לשלח את האם ולקחת את הגוזלים, קיים מה שהבטחת !!!  אנו רק 2 ילדים בסך הכל, אני ואחותי הקטנה ממני. נפטרה קודם האם שלקחת אותה אליך- ועכשיו לקחת גם את האבא אליך? ומה יהיה עלינו, מי ידאג לנו? מי יטפל בנו שאנו? לקחת קודם את האימא ועכשיו אתה גם לוקח את האבא על הבנים, אתה לוקח את האבא שהיה מגן עלינו!

היה לך לקחת אותנו (הילדים) קודם ולקיים את הדבר שהכתבת בתורתך – לקחת את הגוזלים.. ואתה לקחת את ההורים.  והיה לך לקחת את הגוזלים (הילדים) במקום ההורים. ומה אתה עשיתָ? לקחת את ההורים במקום את הגוזלים !!! איפה דין תורתך?" אמר הילד בבכי. "קח אותי במקום האבא"" כך מירר הבן בבכי

וכאשר שמעו רבי אלעזר והחברים את דברי הבן הקטן שנאמרו בבכי ובדמעות- היו בוכים עימו. פתח רבי אליעזר ואמר: "מי יודע משפטי שמים. הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט..." ובא עמוד אש והפריד בניהם – כלומר הבן ואביו המת בתוך הבית והם בחוץ ועמוד האש עוטף את הבית ומונע מהם להיכנס פנימה.

ואותו תינוק (הילד הקטן),היה דבוק – פיו שלו לפיו של אביו. ולא נפרד ממנו.

אמר רבי אלעזר: "או שהקב"ה רוצה לעשות נס - להחיות את הנפטר, ואינו רוצה שנראה, או שרוצה הקב"ה שלא יעסוק אף אדם בנפטר- רק הבן שלו ולא שום אדם אחר!"

בעוד שהיו יושבים- שמעו קול שאומר: "אשריך רבי יוסי (בן פקיעין) שהדיבורים של אותו גדי קטן (הבן שלך) הגיעו אל כיסא הכבוד של המלך הקדוש. והרי 22 שנה הוסיפו לך!" הודיעו לרבי יוסי שבזכות הצעקות והדמעות של הילד שלו- החזירו אותו לחיים וקיבל עוד 22 שנות חיים. "עד שתלמד התורה לאותו גדי החביב לפני הקב"ה".

עמדו רבי אלעזר וחברים ולא נתנו לאיש להתקרב. ומיד ראו שעמוד האש הסתלק ורבי יוסי בן פקיעין פקח את עיניו- קם לתחייה ובנו מעולף (ונראה כאילו מת) שוכב לצידו.

אמר רבי אלעזר: "אשרי חלקנו שזכינו לראות תחיית המתים עין בעין" .

התקרבו אליו ואותו תינוק היה ישן. אמרו: "אשרי חלקך רבי יוסי וברוך הרחמן שעשה לך נס ועל ידי דבוריו של בנך שהיה  דוחק בדיבורים יפים לשער השמים, ובדמעות שליש שלו- הוסיפו לך 22 שנה."

לקחו את התינוק רבי אלעזר וחברים, ונשקוהו ובכו עימו מרוב שמחה, ולקחוהו לבית אחר עד אשר תתיישב רוחו ויסדיר נשמתו כמקודם (יירגע מן המאורע).

נשארו רבי אבא ורבי אלעזר וחברים עם רבי יוסי עוד 3 ימים ושמחו עימו וחידשו כמה דברי תורה. לפני שהלכו אמר להם שאין לו רשות לגלות להם מה הולך בעולם האמת עד לאחר 12 שנים שיהיה מותר, "אבל זאת אוכל לגלות לכם עכשיו, כי 370 דמעות ששפך בני באו בחשבון לפני הקב"ה..." (בשמים סופרים דמעות- כל הדמעות נספרות ונחשבות! שום דמעה לא הולכת לחינם!!!) "...ואני נשבע בפניכם חברים שבשעה שפתח בני בפסוק "כי יקרה קן ציפור לפניך ה'... נזדעזעו כל הספסלים בישיבה של מעלה בעולם האמת! (מהטענה הזו) ... נתמלא הקב"ה רחמים עלי וממונה אחד אמר 'ריבונו של עולם - הרי הכתוב אומר מיפי עוללים ויונקים יסדתָ עוז ... יהי רצון מלפניך שזכות התורה (של רבי יוסי) וזכות התינוק ו- 370 הדמעות ששפך בבכי שמסר נפשו על אביו, בדין תקיף! זה יעמוד לזכות!

רבותי- שטופי אסונות אנו בחודשים האחרונים, כולנו יודעים שהצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט, מאמינים אנו בני מאמינים, הולכים אנו בדרכו של אהרן הכהן "וידום אהרן" הוא קיבל את הבשורה על מות בניו בלי תרעומת, קיבל את הדין! אבל "כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'..." כל בית ישראל צריכים לעשות תשובה וכידוע מה שכותב רבי אלחנן וסרמן הי"ד שמביא את הגמרא במסכת סנהדרין. "שאלו תלמידיו של רבי אלעזר- מה יעשה האדם וינצל מחבלי משיח? אמר להם – יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. וכך נאמר בפסוק בפרשת שופטים: "כי יפלא ממך דבר למשפט, בין דם לדם ובין  לדין, בין נגע לנגע, דברי ריבות בשעריך". כתוב בזהר הקדוש: אומרים חז"ל- "שאלו מלאכי השרת את הקב"ה בשעת החורבן. 'ריבונו של עולם, כתבת בתורתך "ושפך את דמו וכיסהו בעפר" וכאן כתוב "שפכו דמם כמים". כתבת בתורה "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" וכאן הבנים נשחטים ביחד עם האימהות !!!...."   

רבותיי - רק לפני 8 חודשים, במשפחת גלושטיין- האימא ושתי הבנות מתו. ועכשיו 8 חודשים לאחר מכן, אימא למשפחת די ושתי בנותיה נרצחו בפיגוע נורא.

"...אמר להם הקב"ה: אתם שואלים על 'אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", כלום יש שלום בעולם? הואיל ואין שלום- אין כלום".

אמר האר"י הקדוש: "ודבר זה נרמז בפסוק בפרשת שופטים: "כי יפלא ממך דבר למשפט, בין דם לדם ובין  לדין, בין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך".

אם אתה רואה את משפטי ה' ולא מבין אותם, אם אפשר לקחת את האימא ואת הילדים, תדע לך שהכל זה: "דברי ריבות בשעריך!"

אם אתה לא מבין את "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", איך זה מסתדר?  תבין - "דברי ריבות בשעריך!" כשיש דברי ריב בשעריך!

רבותי- נכנסנו לימי האבלות על תלמידי רבי עקיבא שאומרים חז"ל שלא נהגו בכבוד זה בזה. בואו נעשה מה שכותב רבי אלימלך מליז'נסק- "ותן בנו שנראה כל אחד ואחד מעלת חברינו ולא חסרונם" נרבה באהבת חברים !!! נרבה הכבוד שמיים וכמו שאומר רבי אליעזר- אם אדם רוצה להינצל מחבלי משיח, שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים. מתחילים בע"ה זמן חדש- נרבה בתורה ובגמילות חסדים ונזכה בע"ה לביאת המשיח בגאולה השלימה אמן.