מסכת סוטה
דף כט עמוד א
* "מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא".
* לדעת רב: המקור לכך, שספק טומאה דינו כודאי טומאה הוא דוקא בדבר שיש בו דעת לישאל, נלמד מהפסוק "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל... והבשר כל טהור יאכל בשר".
* הגמרא עושה צריכותא ומבארת מדוע יש צורך גם בלימוד של רב וגם בלימוד מסוטה כמובא בברייתא בדף הקודם.
דף כט עמוד ב
* רבן יוחנן בן זכאי סובר שככר של תרומה שנגע בשני לטומאה נעשה שלישי לטומאה - והמקור לכך הוא מדין קל וחומר מטבול יום וכלי חרס.
* רבי יוסי לומד באמצעות קל וחומר שבקודש שלישי עושה רביעי.
* המקור לכך ששלישי פסול בקודש הוא מפסוק בתורה.
* נחלקו התנאים לגבי דין טבול יום שנגע בבשר קדשים אם נחשב כראשון לטומאה או כשני לטומאה או שרק פוסל קדשים וזהו.