מסכת סוטה
דף לב עמוד א
* מדף זה (תחילת פרק שביעי) ועד סוף המסכת עוסקות המשניות בביאור הדברים הנאמרים בכל לשון ובדברים הנאמרים רק בלשון הקודש.
* אלו נאמרין בכל לשון: פרשת סוטה, וידוי מעשר, קריאת שמע, תפלה, ברכת המזון, שבועת העדות, שבועת הפיקדון.
* ואלו נאמרין בלשון הקודש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכות וקללות, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול, פרשת המלך, פרשת עגלה ערופה, משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם.
דף לב עמוד ב
* הגמרא מבררת את המקור לכך שפרשת סוטה ווידוי מעשר נאמרים בכל לשון.
* מפני מה תקנו תפלה בלחש? - כדי שלא לבייש את עוברי עבירה.
* אדם אומר שבחו בקול נמוך וגנותו בקול רם.
* כל מי שאירע בו דבר - צריך להודיע לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים.
* רבי חולק על חכמים וסובר שקריאת שמע נאמרת רק בלשון הקודש. (והגמרא מבררת את המקור לדעתם).