סגולה חזקה להיום: הדליקו נר לצדיק שהבטיח את כל הישועות

רבי מנחם מנדל מרימנוב זצוק"ל נולד בהמבורג שבגרמניה בשנת תק"ה (1745),להוריו: הרב יוסף שכיהן כאב בית דין, ואימו ליבא, בתו של הרב נתן שפירא. רבי מנחם מנדל היה נחשב לעילוי בתורה ובימי חייו פגש את המגיד ממזריטש (רבי דב בער ממזריטש, תלמידו של הבעל שם טוב),וזכה ללמוד אצל הרב של האדמו"ר שמואל שמלקה הלוי הורביץ, הרב הראשי של מוראביה.

בצעירותו, זכה הרב מנחם מנדל להיות בעל תפילה בתפילת השחרית המיוחדת של ראש השנה, שהתקיימה בביתו של רבי אלימלך מליז'נסק ("הנועם אלימלך", מתלמידי המגיד ממזריטש),שהעיד על הרב מנחם מנדל כי "ניצוצות של אש פורחים ממצחו".

לימים הוסמך רבי מנחם מנדל מרימנוב לרב, ואף כיהן כרבה של עיירת פריסטוק בפולין. הרב נישא לרעייתו רבקה, בת למשפחה עשירה בפריסטוק, ונולדו להם ארבעה ילדים. הרב היה צדיק וירא שמים גדול שעסק בצדקה באופן קבוע וחילק את כספיו לעניי העיר. צניעותו של הרב הורגשה היטב והוא אסר על תושבי העיר להתלבש בפאר והדר.

בהמשך עבר רבי מנחם מנדל לרימנוב ושמו הלך לפניו בעיירה. דברי תורתו, שעסקו לרוב בפרשת המן, של הרב לא הודפסו, אך חלק מהם מופיע בצורת מאמר בספרים של תלמידיו. 

בי"ט באייר שנת תקע"ה (1815),יום לאחר ל"ג בעומר, הלך לעולמו הרב מנחם מנדל בגיל 70, כאשר ביום ל"ג בעומר טיהר וקידש הרב את עצמו, מתוך ידיעה שהוא הולך לעבור לעולם האמת. בין תלמידיו נמנים רבנים גדולים וצדיקים כדוגמת: רבי צבי אלימלך שפירא (ה"בני יששכר"),רבי משה מפשוורסק (ה"אור פני משה"),רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין (ה"מאור ושמש"),רבי משה טייטלבוים (ה"ישמח משה") ורבי יחזקאל פנט.  

הצדיק הבטיח כי "מי שידליק לי נר ביום ההילולה שלי, אני בעצמי אפעל לישועתו", ולכן רבים נוהגים להדליק נר לצדיק ביום ההילולה, שחל היום (י"ט באייר), ולבקש בקשות וישועות בזכותו של הצדיק. (וגם - נהוג גם להדליק נר לכבוד הצדיק בכל יום שלישי) שכן הגאון הקדוש רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל, הבטיח כי אפילו לומר את שם הצדיק מרימנוב בלבד פועל לישועות גדולות. כמו כן, נוהגים חסידים לקרוא ביום ההילולא את המכתב שכתב תלמידו של הרב מנחם מנדל זצ"ל, רבי יחזקאל פנט, העוסק בחסידות ובפועלו של הצדיק הקדוש.  

דברי קודשו של רבי מנחם מנדל מרימנוב זצוק"ל על אמונה בקב"ה ומידות טובות: "העיקר של כל המדות הטובות הוא האמונה והבטחון. ועל ידם יוכל לבוא תיכף ליסוד והעיקר של כל התורה שהוא מצוה של ואהבת לרעך כמוך. אך בלתי אפשרי לקיים את המצוה הזאת של אהבת כל ישראל בלב שלם, אם לא מי שיש בו מדת האמונה והבטחון באמת!  דהיינו שיאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך הוא מנהיג ומשגיח על הכל בכל עת ובכל רגע. ונותן לכל איש די מחסורו. ואין שום אדם יכול לנגוע במה שמוכן לו. ומה שקצוב לו מהשמיים כן יהיה לא פחות ולא יותר! וכל מה שיראה אצל חברו לא יחמוד ולא יקנא ליבו בו. כי הוא מובטח שאין זה חלקו.כי תמיד ליבו נכון ובטוח בהשם יתברך,שיזמין לו ויבוא לידו כל מה שהוא צריך".